[ke_chavrim] Fw: ערב שבתפרשת יתרו

  • From: "Kleiny" <kleiny@xxxxxxxxxxxxxxxxx>
  • To: חברי כפר עציון <Ke_chavrim@xxxxxxxxxxxxx>
  • Date: Sat, 11 Feb 2012 09:28:27 +0200

לחברים שלום!
שבת שלום ומבורך.
מצורף עלון לשבת.
והאמת והשלום אהבו.
יחזקאל
----- Original Message ----- 
From: votedavidi@xxxxxxxxx 
To: kleiny@xxxxxxxxxxxxxxxxx 
Sent: Friday, February 10, 2012 8:38 AM
Subject: ערב שבת פרשת יתרו


      אם אינך רואה מייל זה כראוי לחץ כאן 


        
       
           
             ערב שבת פרשת יתרו תשע"ב 
                           
                        תושבים יקרים שבת שלום.

                          

                        זהו. הגיעה הישורת האחרונה. ביום שלישי הקרוב, בעזרת ה’, 
נתייצב כולנו בקלפיות ונקיים את צו השעה. כל אחד שמצביע, במו ידיו בונה עוד נדבך 
לגוש, תורם לעשייה ולאווירה בגוש משהו משלו, משהו ממנו. אל תוותרו על ההזדמנות הזו.

                        בפרשת השבוע יתרו מלמד את משה פרק במדע המדינה. פרק 
בניהול, בטיפוח היררכייה. הפרשנים אמנם נחלקו אם האירוע עצמו חל לפני או אחרי מתן 
תורה. אבל בכל מקרה, בין אם יצירת ההיררכייה השיפוטית התרחשה לפני קבלת התורה, 
ובין אם התורה החליטה רק לספר לנו את הסיפור קודם - המסר הוא זהה: לפני שמתחילים 
לעבוד, לפני שיוצקים תוכן לעשייה שלנו, צריך לוודא שהמסגרת מתאימה וראויה. הטעם 
שיתרו מנמק בו את הצורך ביצירת ההיררכייה מנוסח כך: “נבל תיבול גם אתה, גם העם 
הזה”, אם לא תשכיל לבנות מנגנון יציב וראוי לנהל באמצעותו את השלטון.

                        ברוח הזו, אני מתפלל לגשת כבר בשבוע הבא לעשייה הציבורית. 
להפשיל שרוולים ולהתחיל לקדם ולשפר את המערכת, כך שתיתן את השירות הטוב ביותר 
ותגשים באופן הנחרץ ביותר את המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו ולמועצה.

                        חברים, לגיליון הזה של העלון צירפנו הסברים מפורטים על 
מיקומם של הקלפיות,ומה צריך לעשות ולהביא כדי להצביע. אם כבר החלטתם שאתם תומכים 
בי, חשוב שתדעו שהקמנו מטה מיוחד ליום הבחירות: מי שמתקשה בהגעה לקלפי, נסדר לו 
הסעה - גם מקרוב, וגם מרחוק, מחוץ לגוש. מי שצריך בייביסיטר בשביל לקפוץ לקלפי - 
נארגן לו גם את זה. כל הפרטים איך ולאן להגיע, ולמי לפנות - בתוך הגיליון שלפניכם.

                        בחודש וחצי האחרונים הפצנו את העלון ופרסמנו בו את דרכי 
ההתקשרות איתי ישירות - טלפון נייד ומייל. שמרו את המספרים האלה, אני מבטיח להיות 
זמין בשבילכם גם אחרי הבחירות.

                        שבת שלום

                        דוידי פרל


--------------------------------------------------------

                         Dear Gush Etzion Residents



                        This is it.  We’re at the home stretch.  This 
Tuesday,בעז”ה , we will all stand in the voting booth and do what we need to 
do.  Everyone who votes adds another building block to the Gush, and 
contributes something of himself to the atmosphere and achievements of Gush 
Etzion.  Do not squander this special opportunity. 



                        We read in this week’s parasha of how Yitro teaches 
Moshe something about political science, about management and developing a 
hierarchy.  The commentators debate the question of whether this incident took 
place before or after Matan Torah, but regardless, whether the judicial 
hierarchy was designed before the nation received the Torah, or afterward, the 
message is one and the same: before we begin to work, we must ensure that the 
framework is suitable and appropriate.  Yitro gives the following explanation 
for the need to create a hierarchy: “You will [otherwise] assuredly wither – 
both you and this nation.”  Without a stable mechanism that is suitable for 
exercising one’s authority, the system will crash and “wither.” 

                        It is in this spirit that I pray that already this week 
I will begin my term of public service, roll up my sleeves and begin the work 
of improving and enhancing the system so it can provide the highest quality 
service and achieve in the fullest sense the goals that we have set for 
ourselves and the Moetza. 

                        Dear readers, we have adjoined to this pamphlet 
detailed explanations of where the voting stations are located, and what you 
need to bring and to do in order to vote.  If you’ve already decided to support 
me, then it is important to know that we’ve set up a special staff for the day 
of the elections.  Anyone who has difficulty getting to the voting station 
should contact us and we will arrange a ride – even from a distance, even if 
you are outside the Gush.  If someone needs a babysitter to hop over to the 
voting station – we will arrange this, as well.  All the details of what to do 
and whom to contact are all provided in the pamphlet you are holding. 

                        Over the last month-and-half we distributed this 
pamphlet and publicized all my direct contact information – my cell phone 
number and email address.  Please keep this information.  I promise to be 
available to you even after the elections. 

                        Shabbat Shalom, andבעז”ה we’ll see you at the voting 
booth
                       
                     
                   
                  http://2.inn.co.il/leads/view/351 

                   




                   


                   


--------------------------------------------------------------

                   סקר: דוידי פרל מוביל במרוץ לראשות מועצת גוש עציון 
                  מסקר מכון "מאגר מוחות" עולה כי כ-59% מתושבי גוש עציון 
מתכוונים להצביע למועמד דוידי פרל בבחירות למועצה שיתקיימו השבוע. יאיר וולף זוכה 
ל-39% תמיכה בלבד 
                  אורי פולק 
                  ט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012 23:22 
                  דוידי פרל מוביל במרוץ לראשות מועצת גוש עציון וזוכה ל-59% 
תמיכה – כך עולה מסקר מכון "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כץ, שנערך השבוע לקראת 
הבחירות למועצת גוש עציון הצפויים להתקיים ביום שלישי הקרוב. המתמודד השני במרוץ, 
המועמד יאיר וולף, זוכה לשיעור של 39% תמיכה בלבד.
                  הסקר, שנערך השבוע, התבסס על 498 משיבים בגילאי 17 ומעלה, והוא 
משקף מדגם מייצג של תושבי המועצה האזורית גוש עציון. על פי הסקר, המועמדת השלישית 
במרוץ, חווה שם טוב, זוכה ל-2% תמיכה בלבד. "שיעורי תמיכה אלו נשארים דומים מאוד 
גם בקרב בעלי הדעה שבטוח יגיעו לבחירות – 58% לדוידי פרל ו 40% ליאיר וולף. פער של 
18% בשיער התמיכה בין שני המועמדים", מציין פרופ' כץ.
                  לפי הסקר, הישובים בהם שיעור התמיכה בדוידי פרל הוא הגבוה ביותר 
הם ראש צורים (50%), כרמי צור (40%), נוקדים/כפר אלדד (39%), אלון שבות (33%), בת 
עין (31%), מגדל עוז (31%). פער התמיכה בישובים אלו בין פרל לוולף הוא גדול ונע 
בין 15% ל 45%. מנגד זוכה וולף לתמיכה רבה ביישובים מעלה עמוס (80%), מיצד (64% 
תמיכה) ואלעזר (38% תמיכה). פער התמיכה בהם גדול, והוא נע בין 37% ל 80%.
                  כמו כן מצביע הסקר על אחוז גבוה של התעניינות במרוץ הפוליטי 
בגוש עציון, כשכ-70% מהנשאלים מציינים כי יבואו בוודאות להצביע, או מציינים כי 
הסיכויים שיבואו להצביע גבוהים (כ-26% מהנשאלים).
                  ממטה הבחירות של דוידי פרל נמסר בתגובה כי "תוצאות הסקר מדגישות 
את רצונם האמיתי של תושבי גוש עציון אשר מעוניינים במנהיג ערכי וישר שיעמוד לראשות 
המועצה. אין לנו ספק כי דוידי ידע להוביל לשינוי הנדרש בגוש בכלל התחומים תוך 
שיתוף פעולה מעלה עם התושבים".
                  במטה הדגישו כי "יש לציין כי לפי הסקר עדיין קיימים מתלבטים 
רבים אשר עדיין לא הכריעו כיצד יצביעו בבחירות הקרובות ועל כן אנו ממשיכים לפעול 
במלוא המרץ כדי להפוך את הסקר למציאות ולהביא לשינוי ורוח חדשה בגוש עציון"
                   
                   
                  
                              קישור לכתבההמלאה :       
http://www.kipa.co.il/jew/47588.html 
                                  


                              מלכה פיוטרקובסקי במאמר קצר לפרשת יתרו :   
                              א נחנו זוכים השבת להתרגש יחד עם משה רבנו, לקראת 
פגישתו המחודשת עם אשתו ושני בניו. 
                              יתרו - חותן משה, אשר דאג לכל מחסורה של ציפורה 
בתו, בעת שבעלה התמסר להנהגת עם ישראל, שומע את גודל 
                              הנסים שחולל הקב"ה לעמו, בתהליך היציאה מעבדות 
לחרות, ומבין שהגיע הרגע לאיחוד המשפחה עם חתנו האהוב. 
                                          "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן 
חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ 
כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" ... 
                                          "וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה 
וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר 
הָאֱלֹהִים". [שמות, יח', א', ה'] 
                               
                              מדוע איחוד ? מתי הם נפרדו ? 
                              בתחילה, לקח משה את אשתו ושני בניו יחד עמו, 
לשליחותו במצרים, עד שפגש את אהרון אחיו, שהעמידו על טעותו הגדולה : 
                                          "... שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה : 
לך 'וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם' ... באותה שעה, 
                                          נטל אשתו ושני בניו, והיה מוליכם 
למצרים, שנ' (שמות, ד' כ') : 'וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו 
וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר...' 
                                          באותה שעה נאמר לאהרן (שמות, ד' כז') : 
'לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה', יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. 
                                          א"ל : משה, היכן היית כל השנים הללו ? 
אמר לו : במדין.א"ל : מה טף ונשים אלו עמך ? אמר לו : אשתי ובני. 
                                          אמר לו : ולאן אתה מוליכם ? אמר לו : 
למצרים. א"ל : על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו !? 
                                          באותה שעה אמר לצפורה : לכי לבית אביך. 
ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה ..." 
                                                                                
                                                                              
[מכילתא דרבי ישמעאל , יתרו - מס' דעמלק , יתרו פרשה א'] 
                               
                              האם לא ידע משה את שאמר לו אהרון ? האם הוא לא חשב 
על כך, שכדי למלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר, 
                              עליו להיות פנוי פיזית ונפשית מכל מטלה אחרת, כמו : 
דאגה לבני משפחתו ?! 
                               
                              נראה שיציאתו של משה עם אשתו ובניו מבית חותנו, לא 
נבעה משיקולים הגיוניים שהרי אין זה מעשה הגיוני, 
                              אלא שיכול להיות שמשה התקשה להשלים עם המחיר העצום 
שהוא עתיד לשלם, בשל השליחות שקיבל על עצמו : 
                              ניתוק, אפילו זמני, מהמשפחה אותה בנה יחד עם אשתו, 
משפחה שהעניקה לו חום, יציבות, ואיתנות, לאחר שנות 
                              גדילה כילד מאומץ, בריחה מביתו, נדודים וחיפוש. 
                              למרות הקושי הכרוך בכך, משתכנע משה שיש להחזיר את 
אשתו ובניו למקום מבטחים, עד לאחר סיום שליחותו, 
                              כפי שמתאר זאת ר' שמשון רפאל הירש בפירושו לפסוק 
[שמות, יח ב'] : 
                                          "'אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ' - מסתבר כי בלחץ 
תפקידיו וכדי שיוכל להקדיש את עצמו כולו, למילוי משימת שליחותו, 
                                          חזר משה ושלח את אשתו ובניו הביתה אל 
חותנו". 
                               
                              נחזור לתיאור המפגש המשפחתי בפרשתנו : 
                              יתרו בחכמתו וברגישותו, יודע שיש להכין את משה לפני 
האיחוד עם בני ביתו, כמאמר המשוררת (דפנה עבר הדני) 
                              בשירה - 'שוב' : 'תן לי דקה להתרגל אליך שוב, תני 
לי דקה להתרגל אלייך שוב', 
                              לכן הוא שולח למשה שדר : וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה 
אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ. 
[שמות, יח' ו'] 
                              בקבלו את ההודעה, יוצא משה לקראת הבאים [שמות, יח', 
ז'] : 
                                              " וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת 
חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם 
וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה". 
                               
                              אך, כבר למחרת בואם של אהוביו, חוזר משה למלא את 
תפקידו כרועה, במסירות אין קץ : 
                                          "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה 
לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב". 
[שמות, יח' יג'] 
                               
                              מדגיש ר' יצחק אברבנאל , בפירושו לפסוק :    
                                          "והנה הוצרך הכתוב להודיע שהיה זה 
ממחרת בואו , להגיד שלא נתעסק משה ולא נטרד ימים רבים בביאת חותנו, 
                                          ואשתו ובניו, כי הנה ביום בואם נטרד 
עמהם, אבל,מיד למחרתו ישב משה לשפוט את העם , ויעמוד העם עליו 
                                          מן הבוקר ועד הערב,ונתעסק כל היום 
בהנהגתו ,מבלי לפנות לא לחותנו, ולא לאשתו ולבניו כי אם לעניין ההנהגה ". 
                               
                              איזו תודעת שליחות, של מי שמתחילה לא ראה עצמו ראוי 
לתפקיד : 
                                          וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי 
אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 
מִמִּצְרָיִם: [שמות, ג' יא'] 
                              איזה מחיר אישי כבד ! 
                               
                              בדיוק כפי שתיאר זאת רבן גמליאל - נשיא הסנהדרין 
לאחר חורבן בית שני, לשני תלמידי החכמים שהוא ייעד אותם 
                              למשרה ציבורית, והם סרבו לבוא אליו : "כמדומין אתם 
ששררה [גְדוּלַה] אני נותן לכם ? עבדות אני נותן לכם !!!" 
                              [בבלי, הוריות, דף י' ע"ב]. מסכם המאירי [בעל פירוש 
'בית הבחירה', על אתר], את התודעה העצמית הרצויה של המשמש 
                              בתפקיד הנהגה, בכותבו : 
                                          "כל שאדם מתמנה על הצבור - הן מלכות הן 
שאר מינויים, צריך להיזהר שלא יתגאה בעצמו ... 
                                          ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך, או נשיא, 
אלא עֵבֵד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו !" 
                               
                              העומד בראש הציבור חייב לדעת שהוא משרת הציבור, 
במובן העמוק של הביטוי. ולא חלילה ההיפך. 
                              הרי אנו אומרים מפורשות בתפילתנו : "וכל העוסקים 
בצרכי ציבור באמונה -הקב"ה ישלם שכרם ...". 
                               
                              כנראה שרק הקב"ה, משלם שכרם של משרתי הציבור, כי רק 
הקב"ה, מבין את היקף ועומק ההתמסרות הנפשית והפיזית, 
                              של השואף להנהיג את קהילתו באמת ובאמונה, ולהצעידה 
במעלה הדרך הנכונה, ללא ציפייה לקבלת תמורה כלשהיא. 
                              היטיב לתאר זאת רבן גמליאל - בנו של רבי יהודה 
הנשיא, באומרו : 
                                          "וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם 
לשם שמים", [משנה, אבות, ב' ב'] 
                              משמע, על פי הסברו של ר' עובדיה מברטנורא : 
                                          " יהיו עוסקין עמהם לשם שמים - ולא כדי 
ליטול עטרה לומר : 'כך וכך עשיתי בשביל הציבור'". 
                               
                               
                              כנראה שְבְּשֶל מסירותו האמיתית של משה לצרכי עם 
ישראל, במהלך כל שנות הנהגתו, תיארו אותו חז"ל כמנהיג ייחודי, 
                              אשר המאפיין המרכזי שלו הוא : "תורה וגדולה במקום 
אחד (באיש אחד)" [בבלי, סנהדרין, דף לו' ע"א] . 
                              כפי שמסביר זאת רש"י, על אתר : 
                                          "תורתן וגדולתן של ישראל באדם אחד, 
שאין כמותו בכל ישראל בתורה ובגדולה, כגון משה, 
                                          שהיה גדול על כל ישראל במלכות 
ובתורה...". 
                               
                              לסיום, המדרש דורש מידות אישיות ועמדה מוסרית רמה, 
מהעומד בתפקיד הנהגה : 
                                          "מה תלמוד לומר 'לא תשא את שם ה' אלהיך 
לשוא' ?שלא תקבל עליך שררה ואין אתה ראוי לשררה ! 
                                          ... אמר רבי אבהו : אני [הקב"ה] נקראתי 
'קדוש' ואתה נקראת 'קדוש', הא [הרי],אם אין בך כל המידות 
                                          שיש בי - לא תקבל עליך שררה". [פסיקתא 
רבתי (איש שלום) , פיסקא כב' - י' הדברות פ' תנינותא] 
                              האם זה ריאלי לצפות שרק אדם היכול להעיד על עצמו 
שיש בו את 'כל המידות' שיש בקב"ה, יקבל עליו שררה ?! 
                              הרי זה לחלוטין לא מציאותי, ויותר מכך : 
                              אם אדם אמיתי, ישר וְכֵּן עם עצמו, הוא הרי יודע 
שאין בו את כל מידותיו של הקב"ה, 
                                          "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ 
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" [קהלת, ז' כ'] 
                              ואם הוא חושב שיש בו את כל מידות ה', חס וחלילה 
שאדם עם תודעה עצמית כזו, ינהיג את הציבור, הרי מדובר באדם 
                              שאין לו את מידת הביקורת העצמית החשובה כל כך 
למוביל דרך. 
                              מדוע, אם כן, מעמיד המדרש רף ציפיות כל כך גבוה 
מהמועד לתפקידי שררה ? 
                               
                              נראה שהתשובה היא, שאין באמת ציפייה שימונה רק אדם 
שהוא בעיניי עצמו ו/או סביבתו, נוהג כמלאך ה' צבאות, 
                              אלא שהמדרש מכוון להורות ליוצא לשליחות ההנהגה, שזה 
מה שהוא צריך לשאוף אליו, אף שבאופן מציאותי אין זו שאיפה 
                              ברת השגה. ברגע שהרועה, ישאל את עצמו פעם אחר פעם, 
האם הוא נוהג במידות הנכונות, מידות המוסר והרגישות, 
                              ויבוא חשבון עם עצמו ועם דרכי הנהגתו, ממילא, הוא 
ישאף להוסיף עוד ועוד על עשייתו, לתקן את המעוות, לשבח את 
                              תנאי המציאות ולהיטיב עם מונהגיו. 
                               
                              יהי רצון שנזכה למנהיג כיהושע בן נון, עליו נאמר : 
"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ " [במדבר, כז' יח'] 
                                          "שהרוח כולל רוח חכמה ובינה, רוח עצה 
וגבורה, וכל המעלות הנכבדות". [מלבי"ם, בפירושו לפסוק, שם] 

                                
                                
                       

--------------------------------------------------------
                        סיקור העימות שהתקיים במוצ"ש פרשת בשלח - באלון שבות 
                              “הניסיון קובע, אבל לפעמים גם מקבע. יש דלתות 
שנסגרו בפני ההנהגה הנוכחית של המועצה, בפניי הן ייפתחו מחדש” , כך אמר דוידי פרל 
ברב שיח שהתקיים בשבוע שעבר בינו לבין יאיר וולף. לעימות, שהתקיים באולם השמחות 
באלון שבות, הגיעו מאות תושבים מכל רחבי הגוש.



                              לפי הגרלה שנערכה מראש פתח יאיר וולף את העימות, 
ובחר לנצל את נאום הפתיחה שלו כדי להאשים את דוידי על כך שהוא “מנסה לגנוב את 
הבחירות ולפתוח לו תיק פלילי” . במהלך העימות לא התייחס דוידי להאשמה, אולם מאוחר 
יותר אמר: “קבלנו לוועדת הבחירות על כך שיאיר עבר על חוק תעמולת הבחירות בפרסומיו, 
השופטת אכן קיבלה את טענתנו, על כך קיבל יאיר צו מניעה. אין ולא היתה לנו שום 
כוונה לפגוע ביאיר ולא ביקשנו רישום פלילי”.



                              דוידי הוסיף: “חוסר הקשבה בתחום החינוך הוביל 
לטעויות משמעותיות בתחום החינוך. אני הקמתי וניהלתי מוסדות, ואני מכיר את הסוגייה 
לעומק”.



                              תחום נוסף שקיבל התייחסות רחבה במהלך העימות היה 
תחום הבנייה. יאיר הציג עובדה שהחל באחרונה בהכנסת שטחים חדשים לקו כחול, ודוידי 
השיב: “גבעות תקועה הרבה שנים, מאחזים לא נבנו כבר הרבה שנים, קרקעות לא טופלו. יש 
מורכבויות שקשורות לבנייה וצריך לעשות את זה בצורה נכונה. יש לתפוס קרקעות בכל 
האזורים ולתת עבודה מתוך ראייה גם של הצורך בהתרחבות וגם של רצונות התושבים”.



                              בהתייחס לפארק התעשייה אמר דוידי: “המקום מתפתח אבל 
בקצב לא מספק. נחזיר את יחזקאל קליין לתוך המערכת, ובעזרת היכולות שלו המקום יזכה 
לתנופה”.



                              אחד התושבים שאל על העלאת תעריפי הארנונה לאחרונה. 
דוידי השיב: “דבר אחרון שהייתי עושה זה להכניס את הכיס ליד של האזרח. זה נעשה 
בשנים האחרונות יותר מדי. הגדלת הארנונה לא עומדת על הפרק. ישנם מקורות הכנסה 
אחרים לפתח, ובראשם הקרן לפיתוח גוש עציון. הקרן גייסה בשנים האחרונות חמישה 
מיליון שקלים. קרן כזו יכולה לגייס ארבעים מיליון דולר. בקרבנו יושבים אנשים טובים 
שרוצים ויכולים לסייע. רק צריך לדעת איך לגייס אותם”.



                              “נפעל להקמת מקומות בילוי לבני הנוער בגוש”, אמר 
דוידי. “המקומות האלו יחזיקו את הנוער שלנו כאן ולא בכיכר ציון. נקים מקומות בילוי 
ערכיים, מפוקחים, שיתנו לנוער תחושה של סוג הבילוי שהם מכירים – אבל עם אווירה 
חיובית”.






                             
                       

--------------------------------------------------------

                        מכתב להורי בית הספר ראשית 


                        ב”ה, אלון שבות ט”ו בשבט תשע”ב 



                        לכל מאן דבעי,                                 

                        הנדון: בית ספר ראשית - הבראתו ופיתוחו 

                        בעקבות מסע הבחירות לראשות המועצה מסתובבות שמועות 
ואמירות הכוללים פרסומים דברים בקשר לבית ספר ראשית שאינם תואמים במדויק את 
העובדות.

                        כאנשים שהובילו את מהלך שיקומו של בית הספר אז ומלווים 
אותו עד עתה, אנו מרגישים כי חובתנו לפרסם את העובדות כפי שידועות לנו. אנו רוצים 
גם להכיר תודה לעושים.

                        בית ספר ראשית הוקם כיוזמה פרטית של אנשים מדהימים שראו 
אידיאל לייסד בית ספר המשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הרשויות לא האמינו בחזון 
בית הספר ולא היו מוכנים להוביל את הקמתו או לתמוך בו. למרות כל זאת ההורים החליטו 
להקים עמותה ובית הספר התחיל כמוסד פרטי ולאחר מכן כבית ספר מוכר שאינו רשמי.

                        כבר מן ההתחלה זכה בית הספר להצלחה חינוכית-חברתית גדולה, 
אבל במקביל צבר גרעונות הולכים וגדלים עד כדי סיכון המשך קיומו.

                        למרות בקשות חוזרות של ההורים, המועצה לא הסכימה להוביל 
מהלך שיהפוך את בית הספר לממ”ד, ולכן לפני מס’ שנים פנו ההורים ישירות לשר הרב 
מלכיאור, ואכן בעקבות התערבותו וסיועו נרתמה גם המועצה האזורית למשימה ובית הספר 
קיבל סמל ממ”ד.

                        אולם למרות זאת לא נפתרו הבעיות הכספיות של בית הספר, 
שהמשיך להיות מנוהל בפן האדמיניסטרטיבי על ידי העמותה והוא המשיך לצבור גרעונות 
ולשקוע בחובות אדירים עד כדי אי-תשלום שכר למורים, אי-הפרשת קרנות, חובות נוספים 
וכו’.

                        המועצה האזורית, מסיבות, אולי אפילו מוצדקות, השמורות עמה 
(מגבלות תקציביות ואולי סיבות נוספות), לא הייתה מוכנה לקבל אחריות על בית הספר, 
חובותיו ושיקומו.

                        בית הספר שקע בחובות של מיליונים ופשיטת הרגל של העמותה 
וסגירת בית הספר, עמדה על הפרק.

                        במצוקתם פנו ההורים אלינו, על מנת לסייע ולהציל את בית 
הספר.

                        הסכמנו לקבל אחריות מלאהד לשיקומו של בית הספר בתנאי 
שהמועצה תשתף פעולה.

                        המועצה נתנה את הסכמתה אבל הבהירה שאינה לוקחת על עצמה את 
חובות בית הספר איתם הוא יאלץ להתמודד לבד, והבהירה שאף חובותיו לחברה לפיתוח גוש 
עציון לא יסולקו (בסופו של דבר המועצה אכן מחקה חלק מאותם חובות). 

                        ואכן כשלקחנו אחריות מלאה על בית הספר, חובותיו ושיקומו 
באופן רשמי גם מול הנושים הרבים וגם מול צוות בית הספר, המועצה החלה לשתף פעולה. 

                        בפגישה עם שאול גולדשטיין ויאיר וולף הועלה שמו של דוידי 
פרל כמועמד הראוי אשר יכול להוביל את המהלך הנדרש להצלת בית הספר. 

                        כיוון שהמשימה הייתה מורכבת ותובענית מבחינת היקף העבודה 
והאחריות גם יחד, סוכם כי במשך החודשים הראשונים עד להתייצבות המוסד והעלאת בית 
הספר לדרך המלך, יקבל דוידי תמורה חלקית מאד להשקעתו, וגם זאת מקסימום למשך חצי 
שנה.

                        מאז ועד ימים אלו, במשך למעלה מארבע שנים ממשיך דוידי 
לפעול ולהשקיע זמן רב בליווי העמותה ובית הספר בהתנדבות מלאה. 

                        דוידי נרתם כל כולו למשימה הקדושה וחפץ השם בידיו הצליח. 

                        אכן חלק קטן מחובות העמותה כוסו על ידינו וע”י משפחת 
שטאוב ותורמים נוספים אך החלק הארי והעיקרי של העבודה הייתה ונשארה בזכות דוידי 
אשר פעל בתבונה ונחישות להובלת שינוי בהתנהלות בית הספר ושיקומו, בכל ההיבטים, 
מחלקו האדמיניסטרטיבי והסדר החובות ועד החלפת המנהל וכו’. 

                        היום לאחר ארבע שנים בית הספר פורח, משגשג ומעמדו יציב 
והוא קנה את מקומו בין מוסדות החינוך המפוארים של גוש עציון.

                        טביעות האצבע של פעולת החילוץ שביצע דוידי ניכרות היטב 
בשטח.  

                        כיום לומדים בבית הספר למעלה מ-400 תלמידים מתוך אחדות 
ואהבת רעים, תלמידים מחוננים לצד תלמידים עם צרכים מיוחדים.

                        בית הספר ראשית משמש סמל ומופת למערכת החינוך כולה. 

                        אנו מכירים טובה ומעריכים מאד את פועלם ותרומתם של כל אלו 
שעזרו לנו להציל ולשקם את בית הספר ממיסדיה, חברי העמותה הראשונים ועד משפחת 
שטאוב, למועצת גוש עציון ולסגן ראש המועצה יאיר וולף , אבל כל זה לא היה מתאפשר 
בלי תפקודו וניהולו של דוידי פרל.



                        יישר כוח לדוידי ובהצלחה בבחירות. 

                        על החתום, 



                        ג’רמי קורניץ                                            
                אבי פרידלר 
                       

                             

--------------------------------------------------------
                       

--------------------------------------------------------
                        ראיון סיכום עם דוידי פרל 
                              בוא נדבר תכל’ס. אם אתה צריך לבחור נושא אחד שאתה 
נותן לו עדיפות עליונה, מה הוא יהיה?

                              תחום החינוך על כל רבדיו וגווניו!

                              החינוך הוא ליבת העשייה של המועצה. מערכת החינוך 
מקיפה את כל שכבות הגילאים ועליה לתת מענה לכל גווני האוכלוסיה.

                              אנו נעמיק את השותפות של ההורים בהובלת בתי הספר, 
נעצים את צוות ההוראה והניהול, נקדם יוזמות חינוכיות פורמליות ולא פורמליות בכל 
רחבי המועצה.

                              שנים ארוכות עסקתי בניהול מערכות חינוך. הנקודות 
לשיפור במוסדות החינוך ברורות לי, יש לי את הידע הדרוש, ואני משתוקק להתחיל בעשייה.

                              גם אתה וגם יאיר מדברים הרבה על חיזוק הבנייה. מה 
היתרון שלך בתחום הזה?

                              יאיר ואני כנראה מסכימים שהתרופה הכי חזקה שאפשר 
להקדים למכת גירוש כלשהי, לו תתרגש עלינו חס ושלום – היא הרחבה מאסיבית של הבינוי 
וחיזוק דמוגרפי של היישובים. קידום הבניה במרכז הגוש, אשר נעשה בשנים האחרונות הוא 
מבורך אבל אינו מספק, בדרך נשכחו כמה דברים. לדוגמה בתקוע יש עוד כ-500 מגרשים 
מאושרים שצריך להזדרז ולשווק. שבקו הכחול של נוקדים יש עתודה של אלפי יחידות דיור, 
יש לקדם בניה ואישורים במאחזים ועוד.

                              פיתוח הבינוי צריך להיעשות מתוך ראייה כוללת של 
הגוש. יש עתודות שנמצאות בשלב מתקדם, ואני מתרשם שהמשך הפיתוח שלהם יתאפשר אם 
המועצה תארגן כך את סדר העדיפויות שלה. כמו בחינוך, גם כאן אחרי הבחירות נמפה 
בצורה ברורה את הצרכים והאפשרויות, ונרענן את סדר העדיפויות.

                              כדי לחזק את הבנייה לפעמים צריך להיאבק מול הממשלה, 
ואני לא נרתע מכך. אנחנו נעשה את זה בדרך ממלכתית ומכובדת, אבל גם בנחישות רבה.

                              מה דעתך על תפקוד המועצה ורמת השירות לתושב?

                              מהכרותי את עובדי המועצה כולם אנשים טובים וחרוצים 
העושים עבודתם נאמנה. גם אם לעתים יש תלונות, כולנו בני אדם. עם הכנסי לתפקיד אביא 
רוח חדשה ורעננה אשר תוסיף ותשפר עוד יותר את רמת השירות והתפקוד של המועצה 
באמצעים טכנלוגיים חדישים ובאמצעות משוב מהציבור על מנת שתתורגם למועצה גדולה 
ומתפתחת.

                              יאיר מציג ניסיון כקלף מרכזי להתמודדות זו. איך אתה 
משיב לכך?

                              לאחר 13 שנה של עבודת שיגרה במועצה, ולאור התוצאות 
הנראות בשטח, הניסיון במקרה הזה לא קובע, אלא מקבע. לאחר 13 שנה ישנו קיבעון 
מחשבתי בכל המישורים.

                              אני, בניגוד ליאיר, מביא עמי מביא איתי ניסיון רב 
תחומי. כדי לנהל מועצה צריך הרבה יותר מקשרים עם פוליטיקאים. יש לי ניסיון בניהול 
תקציבים ועובדים, גיוס תרומות וקשרי חוץ, יש לי ראיה רחבה ויצירתית, ולא פחות 
חשוב, יש לי הכרות מעמיקה מהשטח, כתושב, עם הצרכים של כלל התושבים.

                              ההקמה של שכונת גבעת החי”ש, שהייתי מעורב בה, חשפה 
אותי לתהליכים ולאנשים הכרוכים בניהול וקידום הבינוי. אמנם מדובר בשכונה קטנה 
יחסית, אבל דווקא בגלל המעמד המורכב שלה, ההתעסקות בה נתנה לי נסיון רב בתחום. 
הנסיון בהתיישבות נבחן ביישובים הצעירים והמורכבים, ולא המבוססים.

                              גם בצד הכלכלי, הניסיון שלי בניהול מוסדות וארגונים 
מהווה נדבך חשוב. אחד המקורות החשובים שהמועצה צריכה לעבוד איתם הוא הקרן לפיתוח 
גוש עציון. מי שעוסק במלאכה עושה עבודת קודש, אבל אפשר יותר. הרבה יותר. עסקתי 
בגיוס משאבים לארגונים גדולים בעבר ואני יודע שהקרן יכולה לגייס הרבה יותר, ואני 
גם יודע איך עושים את זה.

                              גם בחינוך, שכאמור הוא בראש מעייניי, יאיר לא יכול 
לטעון שהניסיון שלו עולה על שלי. בעשור וחצי האחרון זה מה שעשיתי: שיפור, שיקום 
וניהול של מוסדות חינוך. אני מכיר את השטח, מודע למורכבות המערכת ויש לי את הנסיון 
והיכולת להתחיל בשינוי.

                              באמצע מערכת הבחירות חבר אליך יחזקאל קליין, 
שבתחילה רץ לבדו. מה הבטחת לו?

                              לשפר את הגוש ביחד. צריך להבין: גם אם הייתי רוצה 
להבטיח לו תפקיד כלשהו, אין להבטחה הזו תוקף. לא רק שזה לא חוקי, זה גם לא מוסרי. 
אבל כן הבטחתי לו שיתוף פעולה ושילוב ידיים לא רק בהתמודדות המשותפת, אלא גם 
בפעילות.

                              מה לגבי סוגיית הסגנות? האם אוריה דסברג תוכל להיות 
סגנית של יאיר אם ייבחר?

                              על פי החוק סגן ראש המועצה חייב להיות חבר מועצה. 
אוריה היא תושבת תקוע, ומי שמייצג את תקוע במועצה הוא משה סוויל. כרגע אין בחירות 
למליאה.

                              בעימות שהתקיים במוצאי שבת הטיח בך יאיר שאתה מנסה 
לגנוב את הבחירות, לפתוח לו תיק פלילי ולמנוע ממנו מלכהן בתפקיד ציבורי שנים 
ארוכות. על מה הוא מדבר?

                              זה פשוט לא נכון. יאיר הוא לא בעל התפקיד הראשון 
שמתמודד בבחירות, ולכן נקבע חוק בישראל: אסור לנבחר ציבור המתמודד בבחירות, להשתמש 
בסמלים של הרשות שלראשותה הוא מתמודד, כדי לקדם תעמולה. יאיר הפר את החוק הזה. 

                              המפקחת על הבחירות, שופטת בית המשפט העליון מרים 
נאור הוציאה נגדו צו מניעה האוסר עליו להמשיך בפעילות אסורה זו, ואנו דורשים את 
כיבוד החוק. למרות שמדובר בעניין חמור, מעולם לא דרשנו שיפתח נגדו רישום פלילי או 
את פסילת מועמדתו.

                              בוא נדבר על עניין יחידות המשנה. יש תושבים 
שמתייחסים לזה כאל עניין לגיטימי, אחרים רואים בזה ניצול לא הוגן של התשתיות 
ביישובים. מה דעתך?

                              קודם כל, כמו שאמרתי בעבר: חוק הוא חוק. אבל החוק 
גם צריך להתאים למציאות, וגם המציאות צריכה להתאים לצרכים. הצורך הראשוני שלנו הוא 
להגדיל את מספר התושבים בגוש, ויחידות המשנה מקדמות את העניין הזה. זה לא צריך 
לבוא על חשבון הנוחות והעומס הבלתי סביר על התשתיות, ולכן צריך לחשוב מראש ולהתאים 
את התשתיות מתוך הנחה שבעתיד יהיו הרבה יחידות משנה. לכן אני מתחייבכי נקדם שינוי 
תב”ע שיאפשר בניה חוקית של יחידות משנה. ובעזרת ה’ נתאים לכך גם את מערכות החינוך 
והתשתיות הפיזיות בישובים.

                              הגישה של המועצה עד כה הייתה לתכנן תשתיות בהתאם 
למספר המגרשים, ולהעלים עין מבניית יחידות משנה. זו הגישה שיצרה את העומס הנוכחי, 
והיא צריכה להשתנות.

                              ואחרי כל זה, צריך לשים גבול ברור: יש בתוכנו אנשים 
שהחליטו לצפצף גם על החוק וגם על השכנים שלהם, ולבנות בנייה פראית על חשבון שטחי 
ציבור, קווי מגרש והמרקם הקהילתי ביישוב שלהם. נגד אלה תתבצע אכיפה בלתי מתפשרת.

                              איך אתה מסכם את מערכת הבחירות הזו?

                              אם לשים את האצבע על חוויה אחת משמעותית – היא תהיה 
המפגשים הרבים שקיימתי בחוגי הבית. אני מכיר את הגוש 41 שנים, אבל הקמפיין הזה חשף 
אותי לשמות, לאנשים, לרעיונות ולצרכים מקרוב ובאופן בלתי אמצעי. המפגשים האלה 
העצימו את האהבה שלי לגוש, את החיבור האישי, את תחושות השליחות והמחויבות.

                              משהו שאתה רוצה להגיד לסיום?

                              אני רוצה לספר סיפור קטן על חוויה שהייתה לי עם 
המורה שלי בעשייה הציבורית, חנן פורת, שהייתה לי הזכות להיות עוזר שלו תקופה 
מסויימת. 

                              נסענו שנינו בבית לחם יום אחד, ונעצרנו ע”י שוטרים 
פלשתינאים. ביקשתי חנן סירב להפעיל קשרים שיסייעו בחילוץ שלנו, מחשש שהדבר יצא 
לתקשורת ויגרום לפגיעה בכבודה של “כנסת ישראל”. חנן היה חרד מאוד לכבוד הכנסת, 
לכבוד המדינה והאנשים ששירת, חרד עד כדי שסיכן את עצמו ובלבד לא לפגוע בכבודה של 
המדינה.

                              עבורי זה היה שיעור מאלף בעשייה ציבורית ובמידות 
הנדרשות מאיש ציבור. ערב הבחירות אני מתפלל מעומק הלב, שתהיה לי הזכות להיצמד 
לנתיב שהשאיר אחריו חנן ולעסוק בעשייה הציבורית מתוך אותה דבקות וענווה.
                             

--------------------------------------------------------
                       
                 
           
            דודי  פרל - ראש מועצה ישר ולעניין 
            votedavidi@xxxxxxxxx 
     



      הודעה זו נשלחה ל-kleiny@xxxxxxxxxxxxxxxxx על ידי votedavidi@xxxxxxxxx
      על מנת להסיר את עצמך מרשימת התפוצה לחץ/י כאן
      InfoMail דיוור אלקטרוני לעסקים 
     

Other related posts: