שלום רב.
להלן החלטת ועדת דת בנושא קיום שיעור פרשת שבוע בשבתות בהם מתקיים קידוש לאחר
התפילה:
בישיבת ועדת דת שהתקיימה במוצאי שבת האחרונה, ר"ח אלול, עלתה לדיון שאלת קיומו
של שיעור פרשת שבוע בשבתות בהן נערך קידוש לכלל הקהילה לאחר התפילה בשבת
בבוקר, לרגל שמחה משפחתית וכיו"ב.
עקב התרחבות הקהילה בשנים האחרונות נוצרה מציאות אשר בה (ב"ה) ישנה שמחה כמעט
כל שבת או שבת שניה. לכן, אם בשבתות בהן מתקיים קידוש לא יתקיים השיעור,
התוצאה תהיה כי בפועל השיעור לא יתקיים במהלך שבתות רבות. כך תיווצר פגיעה
ברציפות השיעור, אשר מתקיים ברציפות מאז השיבה לכפר עציון לפני כחמישים שנה.
הוועדה דנה בחלופות השונות שהועלו כגון שינוי שעת השיעור, דחיית התחלת השיעור
ברבע שעה וכדומה. אולם מסקנת הוועדה הייתה כי שינוי שעת השיעור איננו מעשי
(מפני שבלאו הכי הוא מתחיל בשעה די מאוחרת), וכי השעה האופטימלית לקיום
השיעור, מבחינת כמות המשתתפים ועוד שיקולים, היא דווקא אחרי התפילה בשבת
בבוקר. לכן, היות ואנו רואים בקיומו של השיעור ערך דתי-קהילתי חשוב, הגענו
לכלל מסקנה כי לא יהיה זה נכון לוותר עליו גם כשמתקיים קידוש.
איננו רואים בעיה בכך שהציבור יתפצל בין הקידוש לבין השיעור מכמה סיבות:
ראשית, הציבור ממילא מתפצל בין המניינים השונים גם בשבתות אלה, שהרי המניין
בבית המדרש מתקיים גם בשבתות בהן יש בר מצווה או שבת חתן במניין המרכזי.
שנית, מרבית הציבור המשתתף באופן קבוע בשיעור, מתפלל במניין המרכזי, המניין בו
מתקיימת העלייה לתורה. בהשתתפותו במניין זה הוא כבר מכבד את חתן השמחה
ומשפחתו. כך שאין בהיעדרותו מהקידוש כדי לפגוע בבעלי השמחה.
שלישית, אוכלוסיית הקהילה גדולה מספיק על מנת שכמות המשתתפים בקידוש תהיה
מספיק מכובדת גם אם 20-30 איש ישתתפו באותה עת בשיעור.
משיחות שקיימנו עם חברי קהילה שהם בעלי שמחות בתקופה הנוכחית התברר, כי הם
אינם רואים כל בעיה בכך שבמקביל לקידוש יתקיים שיעור בבית הכנסת והם אינם
נפגעים מכך.
אי לכך, החליטה הוועדה כי שיעור פרשת השבוע יתקיים כסדרו גם בשבתות בהן מתקיים
קידוש לאחר התפילה.
ועדת דת
