[neveh-l] Fw: מה חדש בפורטל מס"ע - 27.12.09
- From: Reuven Werber <reuw@xxxxxxxxxxx>
- To: neveh-l@xxxxxxxxxxxxx
- Date: Sun, 27 Dec 2009 11:08:50 +0200
From: portal@xxxxxxxxxxx
Sent: Sunday, December 27, 2009 10:37 AM
To: portal@xxxxxxxxxxx
Subject: מה חדש בפורטל מס"ע - 27.12.09
חדש בפורטל דצמבר 2009 איסוף: עמי סלנט עורך התוכן של הפורטל
להכשרת מורים
שלום לכל קוראינו באשר הם שם,
אנו מתכבדים להעביר לעיונכם מבחר של מאמרים ומחקרים חדשים שנקלטו
לאחרונה בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת . בברכה,
צוות פורטל מס"ע,
עמי סלנט, ד"ר פנינה כץ, פני ברסימנטוב
דרכי הוראה
הכנת מפת מושגים בשילוב מטלה מתוקשבת
יש חשיבות דידקטית וקוגניטיבית להפעלת תלמידים בבניית
מפות מושגיות ועוד יותר מכך לבניית מפות מושגיות כחלק מפעילות מתוקשבת באינטרנט.
גישה זו נוקטת המורה מוריה כהן בהפעלות המתוקשבות שהיא מכינה לתלמידי ביה"ס היסודי
(כיתה ה') בו היא מלמדת בחיפה. ברגע שהתלמיד יוצר מפה מושגית בתחילת הפעילות הוא
מפתח את היכולת שלו המטא-קוגניטיבית שלו לקשור בין מושגים ולסווג אותם. יש כאן
פיתוח מיומנות של תכנון ויצירת אנלוגיות כחלק מעבודת התלמיד באינטרנט (להגיע
למשמעות באמצעות הבנת המושגים השזורים בטקסט האינטרנטי, מהכוללני ועד הספציפי
ביותר) .
מצגות של מרצים בשיעור - נקודת המבט של הסטודנטים
רוב המחקרים שנערכו עד היום על העברה בלמידה ומצגות
מולטימדיה התעלם מהקשר בין סגנון קוגניטיבי של הלומדים , המצגות וההעברה בלמידה.
נראה , עתה כי המצגת היא כלי עזר מצוין למרצה, אך מבחינה העברה קוגניטיבית היא
פחות יעילה לסטודנטים או ללומדים. לפנינו עדות תומכת של סטודנטית באוניברסיטה
אמריקאית המעידה על החסרונות של המצגת מבחינתה. המרצים בקורסים באוניברסיטה
ובמכללות נוטים לדקלם במהירות את המצגת ללא מתן זמן השהייה ללומדים. לסטודנטים אין
מספיק זמן לרשום בצורה מסודרת את הנושאים , קשה להם להתרכז והדבר פוגע בזיכרון
שלהם מבחינת קליטת חומר. סטודנטים ולומדים בכלל זוכרים טוב יותר את החומר כאשר הם
רושמים בצורה מסודרת את ההרצאה בכתב ידם ואפילו את ההסבר הסכמאטי של המרצה עם לוח
וגיר. העובדה שהמרצה מעלה את המצגת מראש באתר הקורס באינטרנט אינה פותרת את הבעיה
כי מבחינת העברה אפקטיבית בלמידה עדיף שהסטודנט ירשום בצורה מסודרת את פרטי ההרצאה
תוך כדי שמיעה. כאשר הלומד מתעד בכתב, בהערות משלו וסיכום, את החומר הוא זוכר טוב
יותר את השיעור.
הוראת תחומי הדעת
הבלוג החינוכי כאמצעי המחשה ולימוד לכיתות המדעים
שוש אלחרר, המורה למדעים באורט ערד, מפעילה בצורה רציפה
ושיטתית בלוג פדגוגי להוראה בכיתות המדעים בהם היא מלמדת בביה"ס. הבלוג משמש
לתיעוד והמחשת תכנים שהיא מעבירה וכדף קשר לתלמידיה. מתוך עיון בבלוג חינוכי זה
ניכרת ההשקעה של המורה בהמחשת התכנים והתהליכים בביולוגיה. הבלוג מלווה את
השיעורים שהיא מעבירה בכיתה ומקל רבות על התלמידים בהבנת החומר. כמו כן , מסייע
בלוג חינוכי זה לתלמידים להתכונן למבחן עפ"י הנחיות ממוקדות של המורה.
היסטוריה משועבדת או אוריינות היסטורית ביקורתית מאת ד"ר
אסתר יוגב
לאחרונה נכתבה סקירת ביקורת מעניינת על ספרו החדש של אריה
קיזל על תוכניות לימוד וספרי ההיסטוריה . הסקירה נכתבה ע"י ד"ר אסתר יוגב העומדת
בראש בית הספר לחינוך בסמינר הקיבוצים. ד"ר יוגב היא מומחית להיסטוריה אמריקנית
ולימדה שנים רבות במכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. "קיזל נותן משקל
עצום לספרי הלימוד כמסמך קאנוני מכונן זהות. אני סוברת, שבקונטכסט הפדגוגי האמיתי
של החינוך ההיסטורי, הענקת קרדיט שכזה לספרי הלימוד הינו קצת מוגזם. אוכל להסכים
שמחקר המבקש להתחקות אחר התפיסה של קובעי המדיניות החינוכית בישראל, יוכל לחלצה
מהתבוננות בתכני ספרי הלימוד ומחקר השיח שלהם, אך הוא לא יחשוף יותר מאשר את
בבועתה של התרבות ההגמונית. השפעתם החינוכית של ספרי הלימוד זניחה לעומת כוחם
העצום של הטלביזיה, האינטרנט, האמנות הפופולארית. החשיפה העצומה של הנוער הישראלי
לידע היסטורי מאתגר מאמצעים אלה, אפקטיבית הרבה יותר."
הכשרת מורים, כללי
רפלקציה בלתי פורמלית בהכשרת-מורים
אמנם יש לרפלקציה יתרונות רבים בהקשר של הוראה ולמידה, אך
אין היא התנהגות מקצועית מקובלת של מורים. מורי המורים ממשיכים לחקור אפשרויות
משמעותיות לטיפוח חשיבה רפלקטיבית במסגרת תוכניות ההכשרה. הכותבת מציגה את המושג
"רפלקציה בלתי פורמלית" כאחת מהאפשרויות הללו. תוך הישענות על מחקר איכותני של
בלוגים בהכשרת מורים שנעשה בשנים 2005-2004 היא ממקמת את מרכיבי הרפלקציה הבלתי
פורמלית הן בתיאוריה והן במעשה ומציגה אותה כאחת הגישות לסייע להכשרת מורים
רפלקטיביים ( Shoffner, M ) .
"תרבות מתחדשת" בהכשרת מורים: חקר, עדויות ופעולה
המאמר מציג את הבעייתיות של "תרבות של עדויות" בהכשרת
מורים, בעקבות מחקר מעקב וניתוח של הפרויקט "מורים לקראת עידן חדש". מדובר בפרויקט
"מורים לעידן חדש" (TNE) שהופעל בבוסטון במטרה לשפר את הכשרת המורים. התיאוריה
שבבסיס היוזמה הייתה שתרבות מחקר צריכה לכלול סטנדרטים רציניים וכבוד לעדויות מן
השדה כדי להשיג שיפור מתמיד של תוכניות הכשרה ולשמש דגם להפצה לתוכניות הכשרה
אחרות (Carnegie Corporation, 2001). התפישה המנחה הייתה שעל ההכשרה להיות ממוקמת
באקדמיה, כי בה קיימים ידע רב, ניסיון ומומחיות במחקר וכן פוטנציאל לשיתוף פעולה
אינטרדיסציפלינרי בין חינוך לבין תחומי דעת אחרים (Fallon, 2006). עבודת הפרויקט
כללה סקירת ספרות רחבה, ובניית מסגרת מושגית המייצגת את ההיבטים המרכזיים של הכשרת
מורים שיש להתחשב בהם כדי להבין את ההשפעה של הכשרת ואת תהליך הלמידה בה (ר' דגם
בעמ' 461 במאמר). המסגרת המושגית המורכבת וזוויות הראייה המתודולוגיות
והדיסציפלינריות השונות של המשתתפים הצביעו על כך שבבניית "תרבות של עדויות" יש
צורך לנקוט מבט "תרבותי" ולהכיר בערכים ובאמונות של המשתתפים וגם בדרכי העבודה
וההנחות שלהם על מחקר, על עדויות, על שאלות ועל תפקיד החוקרים (Cochran-Smith, M).
הצורך בשינוי כל תפיסת ההכשרה של מורים בבתי ספר תיכוניים
בארה"ב - נייר עמדה
נוכח אי הנחת בארה"ב מדרכי הכשרה של מורים מקצועיים לבתי
ספר תיכוניים שם ומיכולותיהם הפדגוגיות הירודות מחפש משרד החינוך הפדראלי האמריקאי
פרוגרמות איכותיות ליישם שינוי מהותי בהכשרת המורים לבתי הספר התיכוניים
באוניברסיטאות בארה"ב . על רקע זה גובש נייר עמדה מעניין של Alliance for
excellent education בארה"ב המנתח באופן ביקורתי את חוסר יכולותיהם הפדגוגיות של
פרחי ההוראה לבתי הספר התיכוניים והקורא לשנות את כל תפיסת ההכשרה של מורים בבתי
ספר תיכוניים מהוראה מקצועית כוללת מבוססת תחום דעת להוראה מקצועית מותאמת
ודיפרנציאלית. בנייר העמדה יש גם אזכור של כמה תוכניות נבחרות מצליחות להכשרת
מורים לבתי ספר תיכוניים כגון התכנית החדשנית של אוניברסיטת פורטלנד והתכנית של
אוניברסיטת מישיגאן .
בין תוכן לתהליך: הסדנאות להכשרת מחנכים באורנים
המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות
השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד
בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך"
(עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח
של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את
שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין
התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים
במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון
התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים
לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה
ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר
מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך,
שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).
הערכת הוראה
לדבר בגנותה של אחריותיות
פרופסור דוד נבו יוצא חוצץ נגד תפיסת האחריותיות
((Accountability שהשתרשה בישראל כיבוא מארה"ב ונעשתה רעיון מרכזי בדוח של ועדת
דברת בפרט ובמערכת החינוך בכלל (מבחני המיצ"ב, למשל). לדעתו של פרופסור דוד נבו,
מי שמדבר בגנותה של אחריותיות אינו מדבר בהכרח בגנותה של הערכה, ואף לא בגנותה של
הערכה חיצונית. כדי שייעשה שימוש קונסטרוקטיביסטי יותר בהערכה בחינוך, יש לשנות את
שיח ההערכה, יש לשנות את תפיסתנו בדבר מהות ההערכה, היבטיה השונים ותפקידיה
הפוטנציאליים בחינוך. זה שנים מציע פרופסור דוד נבו את הרעיון של הערכת דיאלוג,
כשילוב של הערכה פניית והערכה חיצונית ואף רואה בו ברכה בבתי ספר שונים בארץ
ובעולם.
מה ניתן ללמוד מהערכת הישגים תהליכית?
מאמר זה , שנכתב ע"י ד"ר ציפי ליבמן, עוסק בהערכת הישגים
ממוקדת-תהליך של סטודנטים בקורס לסטטיסטיקה תיאורית במכללה להוראה. המסגרת
הקונספטואלית של המאמר מעוגנת בגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, המציעה דרך הוראה
אשר מעניקה לסטודנטים את ההזדמנות לבנות לעצמם משמעות. תפיסה זו של הלמידה מחייבת
גם דרכי הוראה תואמות, אשר הולמות את רוח ההערכה החלופית ומזמינות את הלומד
להתמודד עם משימות מורכבות ולתפקד ברמה של חשיבה עילית. המאמר מתאר את תהליך
ההערכה האותנטית ששולבו במהלך הוראת הקורס, שכללו ביצוע שוטף של תרגילים שבהם
ניתחו הסטודנטים נתוני–אמת אשר הם עצמם אספו, ודיון בממצאים שעלו בעקבות הניתוחים
הסטטיסטיים, אך מוקד המאמר הוא ההשלכות וההשתמעויות שיש להערכת הישגים תהליכית בכל
הקשור לפוטנציאל הגלום בה לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים.
גלגולו של ניסוי
בשנים התשנ"ה–התשנ"ט (1995-1999) הופעל במערכת החינוך
הפרויקט "בגרות 2000" - ניסוי שבו נבחנו דרכים להסמכת בתי ספר על –יסודיים להערכת
הישגים מלאה ולמתן ציונים שווי ערך לשקלול המקובל בין תוצאות ההערכה הבית ספרית
לבין תוצאות ההערכה של בחינות הבגרות החיצוניות. הערכת ההישגים הבית- ספרית
שהונהגה במסגרת הניסוי התבססה על גישת "החלופות בהערכה. בניסוי נטלו חלק עשרים
ושתיים חטיבות עליונות ממגוון מגזרי החינוך: דתי , כללי, ערבי ודרוזי. בכל בית ספר
שהשתתף בניסוי פעלו צוותי מורים ( אחד, שניים, או שלושה) שלימדו בו מקצועות שונים,
ובסך-הכול פעלו בניסוי ארבעים ואחד צוותים. מתוך הסקירה של ד"ר שלמה בן אליהו
מתבררת חשיבותו של הפרויקט לשיפור הלמידה בחטיבה העליונה ולשדרוג המתכונת של
בחינות הבגרות. מתוך המאמר עולה שגם בשעה שלניסוי היה אופי מעבדתי , תרומתו יכולה
להיות גדולה. עניין מרכזי העולה ממכלול הדברים הוא שחיזוקו של בית הספר מול גורמים
חיצוניים עשוי לתרום לשיח החינוכי של המחנך עם תלמידיו. נדרשת שמירה על ייחודיותה
של ההערכה הבית-ספרית, תוך הדגשת ההערכה המעצבת למען הלמידה, לצד ההערכה החיצונית,
שהיא הערכה מסכמת של הלמידה.
הקולות הדוממים: משמעותיה של הערכה בבית הספר מנקודת המבט
של תלמידים
שלוש הטיפולוגיות המוצגות במאמר הנוכחי של פרופסור תמר
לוין משקפות את השינויים הפרדימגטיים שחלו בשני העשורים האחרונים בתחומי ההערכה
השונים. שינויים אלו מתבטאים גם בהיבט המתודולוגי ומהיבט זה הם מצביעים על מעבר
מהערכה המתבססת על מידע כמותי, ספציפי וסטנדרטי אל הערכה הנשענת על מתודולוגיה
המכירה בצורך להתגמש, לחפש מגוון של דרכים ואמצעים, לגלות רגישות להקשר, ולהוקיר
את התכונות הערכיות של חקירה איכותנית. כך, אפוא, במקום לנסות לאתר את "האמת"
באמצעות עוצמתו שלל מומחה או שופט יודע-כל, אנו עדים לצמיחתו של תהליך שיתופי של
מתן פרשנויות, העושה שימוש במתודולוגיה מעורבת תוך התייחסות לריבוי של צרכים, בעלי
עניין, שיטות, מדדים וקריטריונים. הממצאים בסדרת המחקרים שתוארו במאמר זה מראים כי
רוב התלמידים התייחסו להערכה בבית הספר כאל תהליך מכני וסטנדרטי המתמקד בעיקר
בתוצרים , ולא בתהליכים שהתלמידים חווים ואשר ייחודיים להם. התלמידים תיארו את
ההערכה הקיימת בבתי הספר ככמותית בעיקרה , ככזו אשר מאלצת אותם להתבונן על עצמם
מבעד לעדשה של מספרים וסמלים ואינה מובילה אותם לראיית עצמם כבני אדם לומדים.
הממצאים מצביעים על כך שהתלמידים משוועים להערכה הוליסטית ומגוונת יותר, שתספק להם
משוב מנחה ומעצים.
הערכה לשם למידה ומאפיינים של קהילה מקצועית בית ספרית
ותרבות כיתה המעצימים אותה
במאמר מורחב זה שנכתב ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים, הוצגו
בקצרה עקרונות הל"ל ( הערכה לשם למידה ) ואופיינו שלביו של תהליך הל"ל מיטבי.
בהמשך מוצגים הערכים של תרבות הוראה-למידה –הערכה (הל"ה) בכיתה אשר חיוניים לקיום
הל"ל מיטבי. ערכים אלו נגזרים מתרבות של "קהילה מקצועית בית ספרית (קמב"ס) חקרנית
המונעת ע"י מהלכי הערכה שוטפים. המאמר ניסה לבסס את הטיעון כי לאיכות הקמב"ס יש
השפעה ישירה והשפעה עקיפה על איכות ההל"ל. השפעה ישירה – בכך שאופי הלמידה והעבודה
השיתופית בין חברי הקהילה מזמן את התנאים הנחוצים ליישום מהלכי הל"ל מיטביים,
והשפעה עקיפה-באמצעות השפעתה של הקהילה המקצועית הבית ספרית ( קמב"ס ) על הערכים
ועל תרבות הלמידה בכיתה ועל אמנותיהם של הלומדים, אשר חיוניים להצלחת ההל"ל.
מדיניות בהכשרת מורים
המהלך של ממשלת אוסטרליה ל"הצניח" ישירות בוגרי
אוניברסיטאות מצטיינים כמורים לבתי ספר
המהלך האחרון של ממשלת אוסטרליה ל"הצניח" ישירות בוגרי
אוניברסיטאות מצטיינים כמורים לבתי ספר מעורר התנגדות בקרב אנשי חינוך ומומחי
חינוך באוסטרליה ומחוצה לה. במסגרת היוזמה הממשלתית האוסטרלית החדשה , הקרויה
Teach-for-Australia יוצע לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים שסיימו זה עתה את
האוניברסיטאות ללמד בבתי ספר ברחבי אוסטרליה לאחר קורס הכנה מהיר של 6 שבועות .
הממשלה האוסטרלית הקצתה לתכנית החדשה תקציב ראשוני של 22 מיליון דולר והוא נועד
לשפר את איכות ההוראה ויותר מכך את איכות המנהיגות החינוכית בבתי ספר תיכוניים
ויסודיים. מבקרי התכנית הרבים במערכת החינוך האוסטרלית טוענים כי סיכויי הצלחתה
נמוכים לאור העובדה שלא ניתן למורים החדשים "המוצנחים" להתמחות קודם לכן בכיתות
ולהפיק מכך תובנות פדגוגיות וניסיון חיוני להתמודדות עם תלמידים , ניהול כיתה
וסוגיות העברה קוגניטיביות .
מורים - התפתחות מקצועית
מורים כחוקרים בפרויקט מחקרי גדול: התנסות בתשומות
ובתפוקות
הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early
professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים
כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על
תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים.
המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה:
א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר"
; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי
העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).
העצמת צוותי מורים לפיתוח – הגישה של ביה"ס לחינוך
באוניברסיטת קליפורניה
במשך עשרות שנים התרגלנו שהפיתוח החינוכי והפדגוגי נעשה
ע"י גורמי פיתוח חינוכיים ומקצועיים כאשר המורים מיישמים את המודולים שפותחו
בכיתה. הניסיון החינוכי המצטבר מלמד שגישה זו אמנם מבטיחה אחידות ואולי איכות , אך
אינה מחוללת בהכרח השראה ויצירתיות בקרב המורים בשדה. ביה"ס לחינוך Davis School
of Education באוניברסיטת קליפורניה נקט בגישה חדשנית אחרת לעידוד ההתפתחות
המקצועית של מורים .במקום להכתיב למורים את כיווני הפיתוח או כיווני היישום בשדה,
הם החלו בתכנית רב-שנתית חדשה של מענקים כספיים לצוותים קטנים של מורים . צוותי
המורים מקבלים את המענק הכספי ומחליטים בעצמם לאיזה כיוון להפנות את הפיתוח וכיצד
לנצל את התקציב שקיבלו לשיפור ההוראה בכיתה. כל צוות מורים זכאי לקבל מענק פיתוח
של 30,000 דולר כאשר המורים זכאים להציע את כיוון הפיתוח או היישום בכיתה על מנת
לשפר את היכולות שלהם בהוראה.
השפעת העיסוק במחקר של מורים למדעים על התלמידים בכיתה
מחקר חדש משנת 2009 של אוניברסיטת קולומביה מצא כי
תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מפיקים תועלת חינוכית כאשר המורים שלהם
עוסקים במחקר מדעי מחוץ לתכנית הלימודים. במסגרת המחקר נבדקו מורים למדעים מניו
יורק שהשתתפו בתכנית מחקרית באוניברסיטת קולומביה ((CUSRP, כאשר במקביל בדק המחקר
גם את התקדמותם והישגיהם של התלמידים בכיתות המדעים שלמדו אצלם. ממצאי המחקר
מלמדים כי ההשפעה על התלמידים אינה מיידית אלא לאורך זמן של כמה שנים. כלומר,
תהליך ההטמעה של המורים שנחשפו לשיטות מחקר ועסקו במחקר הוא איטי אך בסופו של דבר
משפיע משמעותית על התעניינות התלמידים, הסקרנות שלהם וההתקדמות שלהם בתחומי המדעים
בבתי הספר.
ממכבש הדפוס
עבודת צוותים רב-מקצועיים : תיאוריה, מחקר ויישום
בספרה החדש של ד"ר איריס מנור-בנימיני חמישה פרקים, חלקם
עוסק יותר בשאלות תיאורטיות-עקרוניות, באחרים מושם דגש רב יותר על סוגיות מעשיות.
כל פרק בספר מוצגים מקרים שמטרתם להבהיר ולהמחיש מושגים ועקרונות חשובים. כל
המקרים מתבססים על מקרים של תלמידים במערכת החינוך. בנוסף, כל פרק מלווה בלוחות
המהווים הצעה ליישום של עיקרון או של מיומנות. כל ההצעות פותחו על-ידי צוותים
רב-מקצועיים ועבורם, ויושמו על-ידם בשדה. הספר הוא בעל ערך עבור אנשי חינוך,
טיפול, רווחה ובריאות העובדים במערכות חינוכיות החל מגילך הרך ועד בגרות וגם אלו
שעובדים בשירותי תמיכה נוספים כמו מערכות רווחה
ניהול ידע ומידענות
הפצת ידע : ספרי האוניברסיטה הפתוחה ב Google Books
כחלק מתפיסת האוניברסיטה הפתוחה להפיץ את הידע בכל מקום,
עלו ספרי האוניברסיטה הפתוחה שנפתחו לפא"ר גם ב Google Books. הספרים פתוחים ב
100% וניתן לעשות בהם חיפושים כמו בכל ספרי גוגל האחרים. פרויקט זה הוא השלב
הראשון של העלאת ספרי האוניברסיטה ל Google Books. בשלב הבא מתכננת האוניברסיטה
להעלות את כל הספרים של האוניברסיטה לפרויקט.
סביבות למידה
כלים להערכת איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה
ממחקרים עולה כי איכות יחסי הגומלין בין המורה לתלמיד היא
אחד מגורמי הניבוי החשובים להתפתחות קוגניטיבית ורגשית של התלמיד. תרומתו של פרופ'
רוברט פיאנטה, ראש הספר לחינוך באוניברסיטת וירג'יניה, לנושא זה רבה ומוערכת, ולכן
הזמינה אותו היזמה למחקר יישומי בחינוך להתארח בארץ. יום העיון נערך ב10 בנובמבר
2009 במרכז מורשת בגין , ירושלים. פרופסור פיאנטה ידוע רבות בזכות תרומתו
המשמעותית לפיתוחClassroom Assessment Scoring System - CLASS . פרופסור פיאנטה
פיתח את CLASS ככלי תצפיתי במטרה לנטר את איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד
בכיתה, איכות שנמצאה מחקרית כמנבאת היטב שיפור הישגי תלמידים.
מחקר אוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה על החינוך היסודי
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה ,
ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש . על ממצאי הדו”ח מדווח עיתון ה-
Guardian הבריטי. הדו”ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על
משחק, עד לגיל זה. מחברי הדו”ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית
פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית.
לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק
מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי
השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד
בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים מבעיות נפשיות.
מחקר פעולה במרכז הלמידה " מעיין" – המרכז למשאבים ייעוץ
והכוונה
מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך , עוסקת בהכשרה
למקצועות החינוך וההוראה , מקצועות פרקטיים – רפלקטיביים, הנשענים על שילוב בין
ידע תיאורטי לידע מעשי. במקרים רבים נדרשים תיווך והנחיה אישית כדי לסייע לסטודנט
ליצור קישור זה בין התיאוריה לפרקטיקה. לצורך התיווך וההנחיה הוקם במכללת אורנים
מרכז מעיין , מרכז למשאבים , עיון והנחיה. המחקר הנוכחי תוכנן כמחקר הערכה מעצבת ,
במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים , ייעוץ והכוונה במכללה.
התהליך המורכב של המעבר למשכן החדש ואיחוד המרכזים למרכז אחד יצר צורך ללוות את
המרכז במחקר כדי לבחון את יעילותו ולכוון את פעילותו בדרך מושכלת. המתודה של מחקר
פעולה נמצאה מתאימה ביותר למטרה זו ( שרה קלימן. יעקב ליברמן ).
סביבות למידה ממוחשבות
ניתוח של מחקרי למידה מרחוק 2000-2008
ניתוח מתודי של מחקרי למידה מרחוק ( 690 מחקרים) שהתפרסמו
בין השנים 200-2008 . הממצאים מלמדים כי יש אמנם מעבר ללמידה מרחוק בהרבה מגזרים
ותחומים בחינוך , אך המעבר אינו כרוך בהכרח בחדשנות חינוכית , אלא מייצג קו שמרני
של הדגשת ההיבטים הקשורים לפרדיגמה של לומדים –מרצים ופחות להיבטים של חדשנות
בשיטות הלמידה או לפלטפורמות של למידה חברתית ושיתופית . ניתוח המחקרים מצביע על
מגמות של התקדמות הדרגתית אבל בקו שמרני למדי של העתקת שיטות ההוראה המסורתיות
לאינטרנט ( Olaf Zawacki-Richter, Eva Maria Bcker, and Sebastian Vogt ).
כלים פתוחים וחופש הבחירה של מרצים בלמידה מתוקשבת
רפלקציה מעניינת של מרצה באוניברסיטה אמריקאית המתמודד עם
שינוי בדרכי הלמידה המקוונת בקורס היסטוריה שהוא מעביר שם. אחת התובנות אליהם הגיע
במהלך הקורס להיסטוריה סינית היה ההכרה כי הפלטפורמות הקיימות ללמידה מתוקשבות
(כגון בלקבורד או מודל) מאפשרות אמנם ארגון יעיל של חומרי הלמידה אך האינטראקציה
והקשר בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המרצה לבין הסטודנטים הופכת להיות ירודה. על
מנת לשנות מציאות זו, הגיע המרצה למסקנה שעדיף לו לעבור ללמד לעבור ללמד באמצעות
פלטפורמה של רשת חברתית (NING ) שהיא אמנם פחות היררכית אך בהיותה שקופה מאפשרת
אינטראקציה טובה יותר. עוד תובנה של המרצה הייתה למנוע עומס מידע שיוטל על
הסטודנטים על מנת להגביר את העניין שלהם בנושא ולשלב במהלך הלמידה המתוקשבת כמה
וכמה כלים פתוחים מיוזמתו המאפשרים עבודה שיתופית של הסטודנטים באינטרנט ללא זיקה
ישירה לפלטפורמה הטכנולוגית העיקרית. אחד הכלים האלו היה כלי פתוח בשם Diigo.
המסקנה מרפלקציה זו היא שעדיף לפעמים להשאיר למרצים את שיקול הדעת בבחירת הכלים
הפתוחים להוראה וללמידה מתוקשבת ולא לכפות על כולם שימוש בכלי אחיד והיררכי להוראה
מתוקשבת ( Clay Burell).
נקודות מתוך כנס ICCE למחשבים בחינוך
כתבה מעניינת בבלוג תכנית מש"י גני תקווה, העוסקת
בטכנולוגיה ואופיים של הלומדים. בין הכנסים שנערכו לאחרונה, מעניין במיוחד להעמיק
בכנס ICCE (International Conference on Computers in Education) שנערך בדצמבר
2009 בהונג קונג. במהלך חמשת ימי הכנס, הוצגו עשרות מחקרים ודיונים אחרונים בתחום
המחשבים בחינוך, שרבים מהם עסקו בלמידה מקיפה, ובהשלכותיה על תבניות הוראה ולמידה.
בעוד שמנקודת מבטם של המורים, מקיימים המכשירים הניידים מספר הנעות חיוביות לצורך
הוראה (ניידות, גיוון, חדשנות, העדפות משתמשים, קלות השימוש, למידה עצמאית/לא
פורמאלית, ופיתוח כישורים), הרי שעיקר הצלחתם בקרב התלמידים כוללות מוטיבציה
ללמידה, העמקת הלמידה, מעורבות מוגברת בשיעור (לרבות של תלמידים בעלי קשיי קשב),
יכולת להפגין כישורים ויכולת הערכה עצמית. ( קרדיט : תודה לורדה גיל)
האנציקלופדיה לטכנולוגיות חינוכיות
אחד ממפעלי המידע החשובים בתחום התקשוב החינוכי הוא מפעל
האנציקלופדיה לטכנולוגיה חינוכית אשר אותו ייסדה ומתחזקת אוניברסיטת סן דיאגו
בארה"ב. מדובר בגוף ידע מעמיק וממצה בכל הנושא של שילוב מחשב בחינוך ושילוב
אינטרנט בהוראה. באנציקלופדיה מקוונות זו מאות מושגים והסברים מאירי עיניים על
יישומי מחשב, תהליכים קוגניטיביים בתקשוב ותיאוריות חשובות בתחומי התקשוב החינוכי.
על עדכון והעמקת הידע באנציקלופדיה לטכנולוגיות חינוכיות שוקד ללא הרף הד"ר בוב
הופמן , העורך הראשי של מפעל זה. מרשים במיוחד הוא רוחב היריעה של מפעל מידע זה,
באנציקלופדיה לטכנולוגיה חינוכית ניתן למצוא גם לא מעט ערכים העוסקים בתיאוריות
חינוכיות שיכולות לתמוך מבחינה פדגוגית וקוגניטיבית בשילוב המחשב בהוראה.
גיבוש תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך בארה"ב
משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תוכניות
לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות
וכיווני ההיערכות הנדרשים. התכנית הלאומית לתקשוב חינוכי בארה"ב מתגבשת מחדש
בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב הנוכחי אובמה לשר החינוך בארה"ב. התכנית הכוללת
והרב-שנתית עצמה לא תהיה מנותקת מצרכי השדה וראיית האקדמיה. בין אוגוסט- לספטמבר
2009 אפשר משרד החינוך הפדראלי לכל גורם לשלוח המלצות והצעות ייחודיות באתר
אינטרנט יעודי שהוקם לצורך כך. מאות הצעות וניירות עבודה מעניינים וחדשניים הועלו
לאתר האינטרנט ומתוכם ינסה צוות התכנית לגבש רעיונות וכיווני היערכות . בתוכנית
יהיו 4 נדבכים עיקריים , גישה ונגישות לאמצעי תקשוב בבתי הספר, הערכה , תמיכה
מתוקשבת, שיפור היחס בין עלות לתפוקה . עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית ב2010
היא תחייב את כל המדינות , מחוזות החינוך ובתי הספר ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות
העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית
הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי
להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.
בלוגים כיומני קריאה
אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס
המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות
העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים
בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה
יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת
וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין
תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב
אליהם" ...
סטודנטים להוראה
פרחי הוראה ותלמידי כיתה ד' המתנסים בכתיבת בלוגים
מאמר מעניין על התנסות חינוכית אחרת של פרחי הוראה בארה"ב
בקורס לשיטות הוראה פדגוגיות. במסגרת הקורס הפדגוגי התנסו פרחי ההוראה בהוראה
בביה"ס כאשר הילדים בכיתה כותבים בלוגים. מדובר על תלמידי כיתה ד' בביה"ס בו התנסו
פרחי ההוראה. במהלך ההתנסות המשותפת המורים המקוריים של הכיתה הדריכו את התלמידים
לקראת כתיבה דיגיטאלית בבלוגים , כאשר פרחי ההוראה היו קהל הקוראים, המנחים
והמגיבים. המאמר מדגיש כי היו לא מעט אתגרים בתהליך התנסות זה, במיוחד לאור הקושי
של מורי המורים להסכים לרעיון חדשני זה. עם זאת בראייה כוללת ובניסיון מצטבר,
ההתנסות תרמה רבות לתובנה הפדגוגית של פרחי ההוראה ולכן ממליצות כותבות המאמר
ליישם התנסויות כאלו גם בעתיד (Gibson Susan, Kelland Jennaׂ).
על הפרק
21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020
אסתי דורון הביאה לידיעתנו וגם תרגמה מאמר מעניין באנגלית
המונה 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020. ייתכן שחלק מהדברים נשמעים
כמו "מדע בדיוני" אבל זה גם מה שחשבו על ספריו של ז'ול וורן, עד שההיסטוריה הוכיחה
שהם כלל אינם בדיוניים. בהמשך מוצגת הרשימה כפי שתורגמה ע"י אסתי דורון מאנגלית.
כך לדוגמא, מעבדות המחשב ייעלמו בגלל חיבור מחשבים ניידים לרשת אלחוטית ושיעורי
הבית לא יהיו קיימים כי חלק מהלמידה תתבצע מהבית. למעשה כמעט לכל אחת מהתחזיות
ברשימה יש כבר היום סימני תזזית של התחלת שינוי - גם אם לא מבצעים אותם הלכה
למעשה.
מיומנויות המאה ה-21
מאמרון מעניין של שרון גרינברג על מיומנויות לימוד
חיוניות למאה ה21. על פי אתר Expert-21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי
חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את
המיומנויות האלה: חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט. פתרון מצבים מורכבים,
מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות. חשיבה יצירתית ויזמית. תקשורת
ושיתופיות. לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית. באתר
מפרטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21. המאמרון מעלה את
השאלה האם אין כאן עומס יתר של מיומנויות .
אידיאולוגיה , פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל
החינוך הוא אחד התחומים הציבוריים , שבמהלך העשור האחרון
חל שינוי קיצוני בקווי המדיניות המרכזיים , שננקטו ביחס אליו. המדיניות , אשר
הדגישה את העצמת בית הספר והמורים , שהתפתחה במחצית הראשונה של שנות ה90 ונמשכה,
במידה זו או אחרת, לכל אורך שנות התשעים, עברה מהפך בראשית שנות ה2000 . במהלך חמש
השנים הראשונות של העשור הנוכחי הפכה מדיניות החינוך בישראל למדיניות השמה דגש על
"סטנדרטים חינוכיים" והישגים לימודיים של התלמידים . במאמר הנוכחי מעמת פרופסור
אברהם יוגב את שני קווי המדיניות המרכזיים הללו תוך בחינת הדינאמיקה של התפתחותם
ומשמעותם לגבי מדיניות החינוך בישראל: המרכיבים המרכזיים של כל מדיניות , השחקנים
שהיו מעורבים בפיתוחם ותוצאות המדיניות לגבי מערכת החינוך. נקודת המוצא לדיון היא
, ששני קווי המדיניות מבטאים אידיאולוגיות חברתיות –פוליטיות כלליות. אלו , בתורן
, מכתיבות התייחסות פדגוגית מסוג מסוים כלפי מערכת החינוך , בבחינת "מה לא בסדר
במערכת החינוך ומה צריך לתקן בה" . התייחסות פדגוגית זו היא העומדת בבסיס קווי
המדיניות המרכזי בו נוקטת המערכת, על עירוב השותפים השונים למדיניות, והתוצאות של
המדיניות שננקטה.
שיטות מחקר
מחקר והכשרת מורים בבריטניה: בניית יכולת-מחקרית
הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים
בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי
מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ).
לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין
חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר
מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .
תוכניות לימודים / תכנון
תוכנית עבודה בתחום השפה – בית החינוך אדם וסביבה - כתות
ג'
מבט על שיטת הלמידה של בית החינוך אדם וסביבה בחינוך
הלשוני. בית החינוך מפעיל 6 כיתות אם תלת-גיליות א-ג בהן פועלים הילדים ביחד
כקהילה לומדת אחת. כל ילד לומד ע"פ קצב אישי, יכולת ועניין וההקניות נערכות
בקבוצות גיל מעורבות ע"פ התקדמות אישית. למשל, ילדים קוראים בכיתה א' עשויים ללמוד
בקבוצות הקניה עם ילדים בוגרים יותר. הילדים בקהילה נחשפים לחומרי למידה מגוונים
ופועלים באופן עצמאי בתרגולים שונים בסביבה הלימודית. למרות זאת קיימות תוכניות
לימודים ספיראליות מותאמות לגילאים השונים.
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
אקלים של צמיחה
ספרו של דוב דרום "אקלים של צמיחה נחשב בזמנו ספר
פדגוגי-ערכי חשוב , אך במהלך השנים נדחק הצידה שלא בצדק . תודות למפעל הדיגיטאלי
החשוב של מט"ח ,הספרייה הדיגיטאלית "כותר" יש לו סיכוי להוות שוב משנה
פדגוגית-ערכית סדורה למורים ולמכשירי מורים. בספרו של דב דרום מודגשות ארבע
איכויות הומניסטיות מרכזיות: 1. הוליסטי – חינוך שמעמיד במרכז את האדם בשלמותו.
הוא עוסק במגוון רחב של מיומנויות – החל בקריאה, כתיבה וחשבון וכלה בפתרון בעיות
תקשורת והבנה איש את עצמו ואת הזולת. 2. הומני – חינוך שמסייע ללומדים להגיע ליתר
הערכה וכבוד לעצמם ולזולתם, מעודד שיתוף פעולה ויישוב קונפליקטים בדרך משא ומתן
וההידברות. 3. רלוונטי- חינוך שקשור קשר הדוק לחייו של הלומד, לשאיפתו לרכוש דעת,
לצמוח, לאהוב ולמצוא משמעות לקיומו. 4. התנסותי – חינוך שיוצר אקלים לימודי הספוג
אתגר ותמיכה כאחד, מעודד מעורבות ויצירתיות, ומחשיב את הייחודיות של כל לומד,
צרכיו ומטרותיו.
לקט של כל המאמרים החדשים שנוספו לפורטל
חינוך קדם יסודי
השפעת משחקי מחשב בגני ילדים על אוריינות ילדי הגן
חינוך מיוחד ולקויי למידה
מוח,הפרעות קשב ולקות למידה
שיטת רביב
תוכניות לימודים / תכנון
תוכנית עבודה בתחום השפה – בית החינוך אדם וסביבה - כתות
ג'
קריאה, כתיבה וטקסטים
תהליכי כתיבה בלמידה טכנולוגית שיתופית בכיתה
מרכז הוראה חדש של נירה אלטלף לשיטת ליט"ף
סטודנטים להוראה
פרחי הוראה ותלמידי כיתה ד' המתנסים בכתיבת בלוגים
חונכות עמיתים לסטודנטים להוראה בשנתם הראשונה: ההתנסות של
החונך
סביבות למידה
האם החינוך הדמוקרטי הוא הדבר הבא?
מחקר פעולה במרכז הלמידה " מעיין" – המרכז למשאבים ייעוץ
והכוונה
מחקר אוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה על החינוך היסודי
כלים להערכת איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה
דחייה חברתית בביה"ס - מחקר ופיתוח
הוראת תחומי הדעת
היסטוריה משועבדת או אוריינות היסטורית ביקורתית מאת ד"ר
אסתר יוגב
אתגרי הוראת אנגלית בכיתה של מחשבים ניידים
הוראת חקר בהיסטוריה באמצעות בלוג
הבלוג החינוכי כאמצעי המחשה ולימוד לכיתות המדעים
ניהול ידע ומידענות
הפצת ידע : ספרי האוניברסיטה הפתוחה ב Google Books
האינטרנט, המידע המקוון ומבנה הידע
כלים מקוונים לחוקרים שפותחו על ידי מו"לים אקדמאים
ממכבש הדפוס
ספר חדש בארה"ב : חינוך ותקווה בימים גועשים: אתגרי חזון
נועזים לשינוי בעולמם של ילדנו
עבודת צוותים רב-מקצועיים : תיאוריה, מחקר ויישום
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
אקלים של צמיחה
ספרו החדש והמקיף של רוברט סטרנברג על תיאוריות
האינטליגנציה
מורים - התפתחות מקצועית
ההתפתחות המקצועית של המורה מנקודת מבט הומניסטית
השפעת העיסוק במחקר של מורים למדעים על התלמידים בכיתה
העצמת צוותי מורים לפיתוח – הגישה של ביה"ס לחינוך
באוניברסיטת קליפורניה
מטאפורות של קהיליות חינוכיות: ניתוח של הדימויים המשקפים
ומשפיעים על עיון ומעשה
מורים כחוקרים בפרויקט מחקרי גדול: התנסות בתשומות
ובתפוקות
כיצד מחזקים קורסים בהכשרת מורים את הביטחון העצמי של
מורים ככותבים?
פיתוח חזון בהכשרת מורים: כיצד ההבנות של מורה כיתה התפתחו
בסביבת האוניברסיטה
על הפרק
בחישוב ההוצאה לחינוך פר תלמיד ישראל נופלת מהמדינות
המפותחות
פערים בין המגדרים בהישגי התלמידים במגזר הערבי
אידיאולוגיה , פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל
מיומנויות תקשוב של בוגרי בתי ספר ומכללות בראי הציפיות של
המעסיקים באירופה
מיומנויות המאה ה-21
מפת החדשנות החינוכית בארה"ב
21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020
שיטות מחקר
מאגר החוקרים של מכון מופ"ת—תשתית ליצירת רשתות חברתיות
ושיתופי פעולה מחקריים
למען גישה מערכתית במחקר: על הסיבתיות ותופעת התוצאות
הסותרות במחקר
מדוע מורים ומורי מורים אינם צריכים לנהל מחקר על עבודתם?
מחקר אפיסטמולוגי
מחקר והכשרת מורים בבריטניה: בניית יכולת-מחקרית
מדיניות בהכשרת מורים
המהלך של ממשלת אוסטרליה ל"הצניח" ישירות בוגרי
אוניברסיטאות מצטיינים כמורים לבתי ספר
סביבות למידה ממוחשבות
הדור השלישי של מרכזי למידה חופשיים להעשרה באינטרנט
היישום החדשני Google Wave- יישומים אפשריים בחינוך
בלוגים כיומני קריאה
עת-הדעת : האם עידן הלומדה חוזר בצורה מערכתית?
לומדים ל"כתוב" בספר דיגיטאלי
הכלי לחינוך, או החינוך לכלי?
גיבוש תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך בארה"ב
האנציקלופדיה לטכנולוגיות חינוכיות
מערכת החינוך מחמיצה את המהפכה הטכנולוגית
מחקר חדש בעד משחקי מחשב חינוכיים בלמידה
הפדגוגיה של השיבוש : קריסטנסן
הפעלת תלמידים בפעילות מתוקשבת סביב שיר/יצירה ספרותית
נקודות מתוך כנס ICCE למחשבים בחינוך
המודל הפדגוגי R2D2 - למידה מתוקשבת מבוססת רפלקציה, כתיבה
, הפצה והפקה
מחקר : השפעת המולטימדיה בלמידה מתוקשבת על יעילות הלמידה
הקפיצה של מערכות תומכות תקשוב בחינוך : שדרוג אורייאנית,
דצמבר 2009
זווית ראייה נוספת לשימוש ברשתות החברתיות: שילוב של דפי
עבודה אינטראקטיביים
ניתוח של מחקרי למידה מרחוק 2000-2008
כלים פתוחים וחופש הבחירה של מרצים בלמידה מתוקשבת
הכשרת מורים, כללי
בין תוכן לתהליך: הסדנאות להכשרת מחנכים באורנים
הצורך בשינוי כל תפיסת ההכשרה של מורים בבתי ספר תיכוניים
בארה"ב - נייר עמדה
"תרבות מתחדשת" בהכשרת מורים: חקר, עדויות ופעולה
הכשרה להוראה לצדק חברתי: מדידת השינויים שחלו באמונות
המתכשרים
רפלקציה בלתי פורמלית בהכשרת-מורים
נרטיבים בהכשרת מורים
עמדות אישיות וטכנולוגיה, השתמעויות להכשרת מורים
רפלקטיבית
הערכת הוראה
האינטרנט משולב באופן חופשי במערך בחינות של התלמידים
בדנמרק
הקולות הדוממים: משמעותיה של הערכה בבית הספר מנקודת המבט
של תלמידים
לדבר בגנותה של אחריותיות
הערכה לשם למידה ומאפיינים של קהילה מקצועית בית ספרית
ותרבות כיתה המעצימים אותה
מה ניתן ללמוד מהערכת הישגים תהליכית?
גלגולו של ניסוי
ePortfolio באוניברסיטאות : תמונת מצב 2009
דרכי הוראה
מצגות של מרצים בשיעור - נקודת המבט של הסטודנטים
הנחיית עמיתים ולמידה שיתופית ככלים המקדמים למידה
משמעותית בעבודת החקר האקולוגית בתיכון
הכנת מפת מושגים בשילוב מטלה מתוקשבת
הלקט כולל עדכוני מאמרים ומחקרים חדשים, שנקלטו לאחרונה בפורטל התוכן מס"ע
להכשרת מורים, במכון מופ"ת.
כתובת הפורטל: http://portal.macam.ac.il
להסרה מרשימת התפוצה לחץ/י כאן.
If you are having trouble reading this newsletter it is available at
http://portal.macam.ac.il/MailList.aspx
The JTEC Portal Team
The MOFET Institute
jtecportal@xxxxxxxxxxx
http://jtec.macam.ac.il/portal
Other related posts:
- » [neveh-l] Fw: מה חדש בפורטל מס"ע - 27.12.09 - Reuven Werber
