[neveh-l] חבילת תכנים חדשה מאת אתר אולפנת נווה חנה

  • From: Reuven Werber <reuw@xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx>
  • To: צוות כללי נווה חנה <neveh-l@xxxxxxxxxxxxx>
  • Date: Mon, 03 Dec 2012 08:21:37 +0200

לחברי הצוות שלומות,
עדכון מתכנים חדשים של אתר נווה  חנה
בברכה
ראובן

      אולפנת נווה חנה
      www.tik-tak.co.il/neve-hana/

     
      מחולל תכנים דינאמי 

           
            חודש כסלו באולפנה: עצמאות ועצמיות - הרב רונן 
           
            בס"ד, ר"ח כסלו, תשע"ג
            חודש כסלו באולפנה: עצמאות ועצמיות


            "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". משך אלפיים שנה ישב עמנו בגלות 
וחלם על השיבה לארצו. תיאורים שונים יש בקרב הוגי עמנו בפזורות השונות על טיבם 
ואופיים של ימות המשיח, מגאולה ניסית היוצאת מגדר הטבע ועד לגאולה שבדרך הטבע. 
חלומות שונים, שהמכנה המשותף לכולם היה, שהגאולה בוא תבוא והשיבה לארץ עתידה 
לקרות. אלא שבפועל, שיבת ציון נראתה שונה ממה שחלמו כולם: היא הונהגה ע"י הוגים 
ואנשי מעש חילוניים, היא היתה ועודנה רצופה קשיים, והחשוב מכל: לאט ובעקביות חודרת 
לתודעתנו ההבנה, כי גאולה אינה רק "זבנג וגמרנו", אלא דווקא "זבנג והתחלנו".
            דורות המייסדים של מדינתנו, אליהם נושאים אנו את עינינו במבטים מלאי 
הערצה ותחושת הוד, הכירו היטב את ערך הכלל, ואת הצורך הקמאי להתקדם יחד. משנתו 
התיאורטית של מרן הרב קוק המלאה ביסוד הכלליות של האומה, קרמה עור וגידים עם קום 
המדינה, והגיעה לשיאים מעשיים במשנת הרב צבי יהודה קוק (שהשנה מציינת מערכת החינוך 
הדתי את דמותו), בפרט בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים ועד לתחילת שנות השמונים. 
הלאומיות והכלליות העקרוניות של הרב, הפכו לקוד התנהלות מעשי בקרב העם שישב בציון, 
ולתחושת התנופה וההתקדמות של הציונות הדתית כמעט ולא היו גבולות.
            אלא שמאז השתנתה המציאות הישראלית, כחלק מהשינוי הגלובלי המערבי. ערך 
הכלל הולך ומתכלה, ואת מקומו תופס בשיטתיות ערך העצמיות הפרטית. מבשרי מודל החשיבה 
הפוסט מודרני, מבקשים לבטל את תקפות האתוס הכללי, ובין השאר את משמעותו של הנרטיב 
הציוני הכללי, ולהחליפו באמיתות פרטיות שאין בהן יומרה להגעה לאמת כללית, פשוט 
משום שלטענתם אין אמת כזו. אתגרים שונים שנראה היה שהושגו או כמעט הושגו, עומדים 
מחדש (או לא) במבחנים לא פשוטים: החינוך בישראל, המערכת השלטונית במדינה, גבולותיה 
הפיסיים של הארץ, כלכלה בזיקה למציאות חברתית ועוד. עד כדי כך הגיעו הדברים, שיש 
מי שאומר – גם אם בשפה רפה – שיתכן שטעינו, ושלא זו הדרך לגאולה, ואולי הכל היה 
מיקח טעות. נשמעות במחנה שלנו אף טענות לפיהן אולי צדקו דווקא אלה שטענו, שאין מה 
להתלהב מעצמאות וממדינה משלנו. לא רק שלא היינו כחולמים, אלא כמעט שהיינו כאובדים…
            דווקא כשהתחושות ברקע קשות, מזמן לנו חג החנוכה את החובה לחזור 
לחלומות. החשמונאים לא הפסיקו לחלום ואף הגשימו. העצמאות הייתה משמעותית. יעד 
העצמיות הוא יעד חדש שנבנה על ברכי העצמאות הזו. כשהיינו בגלות חלמנו להגיע לארץ 
ולכונן בה שלטון ראוי, אולם גם בזה ראינו שלב בדרך לגאולה הרחבה יותר: להראות 
לעולם שיש אלטרנטיבה להתמודד עם המציאות, ושבאמת אפשר אחרת. הכלליות סימאה את 
עינינו, ושכחנו כי עד שלא נברר את העצמיות הפרטית, של כל אחד ואחד מאתנו, לא נוכל 
להיות כלל שלם. החופש שנבע מהעצמאות השכיח מעמנו את העובדה הפשוטה, כי לעצמאות 
צריך לצקת תוכן. לשאיפות צריך לחבר אתגרים, מטרות, יעדים ומדדים. דורנו מתמודד מול 
חתחתי הדרך, כשסוף המסלול כבר נראה לעין. בשונה מן הגלות, רצופה דרכנו בהוד, מתוך 
הכרה בכך, שלמרות שחלומות רבים התנפצו בהגיענו ארצה, זו הדרך הנכונה ובה עלינו 
ללכת. אתגרים רבים ניסחנו לעצמנו, אולם לא טרחנו די הצורך להסבירם בצורה מלאה לעם 
כולו, וכך מוצאים אנו את עצמנו מנסחים את אמיתות היסוד מחדש.
            אם מכירים אנו בעובדה ש"ראשית צמיחת גאולתנו" היא בבחינת "זבנג 
והתחלנו", עלינו להגדיר לעצמנו מה בדיוק התחלנו ולאן אנו מבקשים להגיע. בשונה מחיי 
הגלות, לא די בהסתפקות בניסוחים כלליים. בתוכנו חי עדיין דור של יהודים, אשר התחנך 
על תפיסה לפיה עליה ארצה, ביאת גואל צדק ותחיית המתים כרוכים יחד ועתידים לקרות 
בבת אחת. ולא היא. למרות התחושה הלא פשוטה, אין בהתבוננות במציאות חיינו בהכרח 
נסיגה. ניסוח מחודש של ערכי יסוד הוא תמיד מוצלח יותר מקודמו, ולו בשל הלימוד 
מטעויות העבר. קשה מאד לחנך לעצמאות כללית בעידן של פרטיות ועצמיות, אולם אין דרך 
אחרת: עצמיות היא ערך דתי הכרחי, וההתמודדות עמה היא חלק מתהליך העצמאות הכולל של 
האומה. חירות (או עצמאות), כפי שהסביר הרב קוק, היא "אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן 
העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם 
אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים" (עולת 
ראיה, ב, עמ' רמה). העמידה מול ערכי העצמיות היא התקדמות לעצמאות אמיתית, בתנאי 
שזוכרים אנו את חלומותינו. או אז נוכל להתכוון באמירת "ע ל הניסים" בחנוכה למילים 
החשובות: "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"...  

           
            קצת על הנעשה מעבר ללימודים - רב נחמיה 
           
            ערש"ק פרשת חיי שרה

            צוות יקר שלום,
            לצד מערכת הלימודים הסדירים והפורמאליים שמהווים את ליבת ההתרחשות 
באולפנה, מתקיימים גם תכניות העשרה ופעילויות שונות. היות ורוב הצוות לא נתקל 
בקיומם של תכניות אלה, אלא אם כן הם נופלים בשעה או ביום של מורה זה או אחר, חשבנו 
לספר לכם קצת כדי שתכירו את הנעשה וליצור שותפות ותחושת שייכות של כולנו לעשייה 
החינוכית הרחבה באולפנה. כמו"כ אנחנו קוראים למורים, שרוצים ליטול חלק בפעילויות 
השונות, לבוא ולהשתתף. אין לנו ספק שתהיה בכך תרומה משמעותית מאוד, לפעילות, לבנות 
וגם למורה. 
            א. מסע בארץ - בשונה מהשנים האחרונות, יצאו השנה כל בנות י"ב למסע 
בארץ בנושא 'שואה ותקומה'. המסע התקיים בשיתוף עם מכון 'שם עולם' שבכפר הרא"ה, ארך 
שלושה ימים שבמהלכם נערכו דיונים וסיורים, שמענו הרצאות מעמיקות על חיי הרוח 
והערכים בזמן השואה ונפגשנו עם דמויות מיוחדות ממקימי המדינה, סיום המסע היה בעליה 
סמלית לגוש עציון ובטקס 'כריתת ברית שליחות' על גג הבונקר שבכפר עציון.

            ב. תכנית 'מוזאיקה'- כחלק מהמגמה להרחבת והעמקת דעת במפגשים משמעותיים 
עם עצמנו ועם הסובב אותנו, פתחנו זו השנה השניה תכנית שבה קבוצה נבחרת מבנות י"ב, 
נפגשת עם הדת המוסלמית, לומדת ומשוחחת עליה. רוב המפגשים נערכים באולפנה, והם 
כוללים מפגשים עם רבנים שעוסקים בתחום, מפגש עם שייח' ואישה מוסלמית, וכן הרבה 
מאוד דיוני עומק על הזהות הדתית שלנו, ועל השונה והשווה לאלה שסביבנו. כמובן 
שמפגשים אלה הם הזדמנות לברר גם עמדות בנוגע לסכסוך הישראלי- ערבי. מדובר בתכנית 
מורכבת מאוד, אך היא מאפשר פתיחות רחבה ויוצרת הזדמנות ייחודית לעסוק בתחומי העומק 
של האמונה והמאמינים. כמי שמלווה את התכנית מקרוב מאוד, אעיז ואומר שבמסגרת הזו 
ישנם רגעים שהם החלום של כל מי שעוסק בחינוך, לראות בעין התרחשות של תהליך חינוכי. 

            מעבר לתכניות הגדולות, הספקנו לערוך ערב מקסים לאמהות ובנות י', נסיעה 
לקבר רחל ללימוד ותפילה בהובלת רבקי, ערב שהוקדש לעליה ולעולות החדשות באולפנה 
ועוד ועוד. 
            בהמשך החורף, יהיו שבת חרדים ומפגשי גשר של כיתות י"א, ערב כפיים 
ועוד. 
            יישר כח על העשייה החינוכית כל אחת ואחד בתחומו!
            שבת שלום וחורף גשום וטוב,
            הרב נחמיה 

           
            סיור ביוחקר של מגמת ביולוגיה 
           
           
           
            במהלך חודש תשרי יצאה מגמת ביולוגיה בכיתה יב, לסיור לימודי בחולות 
ניצנים. 
            הגענו לאתר וערכנו סיור הכרות עם האזור, שמענו מהמדריך על הצמחים 
ובעלי החיים שחיים שם 
            ואיך הם מסתדרים עם תנאי החיים במקום. 
            זיהינו עקבות של שועל, לטאה, נחש ואפילו פגשנו בעקרב אמיתי. 
            מדדנו מדידות, שמנו מלכודות וישבנו לקומזיץ עם החשיכה. 
            לאחר שכבר ירד הלילה, בדקנו את המלכודות ומצאנו גרביל, מכרסם הדומה 
לעכבר, 
            ואפילו הייתה זו בת שקראנו לה אסתי. התלהבנו ממנה ולאחר שצפינו בה, 
שחררנו אותה. 
            חזרנו הביתה מאוחר, עם הרבה חול בנעליים, עייפות אך מרוצות. 
            גילה ברנר 
           

           
            הצגה באנגלית של עמיחי פרדו - עשרה קופסאות גפרורים 
           
           
           
            היום צפינו בחשש מסוים בהצגת יחיד של עמיחי פרדו. החשש היה האם נבין 
הצגה באנגלית. עמיחי הציג דילמות חינוכיות שעלו בבית היתומים של יאנוש קורצ'ק. 
עמיחי מציג את קורצ'אק בצורה חמה ובאופן בלתי אמצעי. עמיחי שבר מחיצות ועודד גם את 
התלמידות הביישניות ליטול חלק ולהשתתף בדיונים. עברנו דילמות חינוכיות ונדרשנו 
לחשוב, ולמצוא פתרונות. למדנו להפוך סיסמאות לדברים יישומיים, ולהסתכל על חלומות 
ישנים בקופסאות גפרורים ולהפליג עמם מעבר לחומות וגדרי התיל.

            עמיחי לימד אותנו שבבית היתומים של קורצ'אק היה בית משפט לילדים שבו 
הילדים גישרו ופתרו בעיות לפי ספר חוקים. הם לא רק שפטו ילדים אלא גם הורים ואף את 
יאנוש קורצ'ק עצמו. למדנו שבית היתומים נוסד לפני מאה שנה בדיוק (1912) ואנו 
ממשיכים את דרכו של מחנך דגול אם נמשיך את רעיונותיו של קורצ'ק. למרות שיאנוש 
קורצ'ק היה יהודי, היה ניסיון להוריד אותו מהמשלוח לטרבלינקה. כידוע, קורצ'ק בחר 
ללוות את תלמידיו לדרכם ודרכו האחרונה.

            עמיחי שמח לראות שרוב התלמידות נהנו והבינו את המחזה. הבנות בקשו 
שהדיון לאחר ההצגה יערך בעברית ואנחת רווחה השתחררה לגלות את המראה האמיתי של 
השחקן ולשאול שאלות ישירות בשפה הנוחה להם.

            עמיחי הוא איש תיאטרון ואיש חינוך שחי ונושם את תורתו של יאנוש 
קורצ'ק. המרץ שלו מדבק. מסתבר שהוא הופיע סביב העולם עם המחזה באנגלית, אך זו לו 
הפעם הראשונה שהוא מופיע בפני קהל ישראלי באנגלית. בנות נווה חנה-Well done. You 
made us proud

            יישר כח להנהלה 
            על המימון ושיתוף הפעולה

            בברכה 
            צוות אנגלית י"א-י"ב 
            מליסה, פיליס ותמר 

           
     

      
      פיתוח ותחזוקה באמצעות משי נט מ.נ. בע''מ | ©כל הזכויות שמורות
      פקס: 03-6199165 | info@xxxxxxxxxxxxx 

Reuven Werber
Edtech Coordinator
Neveh Channah HS - Israel
http://www.tik-tak.co.il/neve-hana

Other related posts: