בוקר טוב,
לפני למעלה משנה לקחתי על עצמי את האחריות על השימוש בבית המדרש ומתקניו.
אני רואה בבית מדרש כבית תפילה ולימוד ובתוכו ארון קודש, המשמש גם לטובת שמחות
קהילתיות, משפחתיות אזכרות ועוד.
התפקיד נעשה בתיאום ובהחלטות משותפות עם ועדת דת, מרים מרקוביץ , הועד ומירקי.
עם כניסתי לתפקיד וע"מ ל"עשות סדר" ערכתי רשימות של צרכים, שינויים מתבקשים
ונהלים חדשים שיבטיחו שימוש ראוי במבנה , בין השאר התקבלו החלטות ותקציב
לחידוש ציוד נחוץ.
דאגתי בעזרתו של יהושע שדיאל (ותודה גדולה על כך) לארגון ונקיון המחסן שבקושי
ניתן היה להכנס אליו קודם.
כחלק מהרצון וההבנה שהציוד הישן חלקו נעלם וחלקו התקלקל רכשתי 50 כסאות חדשים
(בנוסף ל30 הקיימים) לטובת ציבור המתפללים ולשימוש הקהילה.
ועתה, פחות מחצי שנה לאחר שנרכשו וסומנו, נמצאים במחסן בית המדרש פחות מ30
כסאות!! השולחנות המתקפלים שחלקם נרכשו ע"י הקהילה וחלקם נתרמו ע"י לאה ורבר
נעלמו, את המנעולים של ארונות המטבח החלפתי בחדשים וחלקם לאחר שבועיים בלבד
נפרצו, המיחם התקלקל ומתוך 2 פלטות נשארה אחת, הכיורים נסתמים פעם בשבוע,
ילדים/ ומבוגרים משתמשים במקום הפתוח כמקור מים ובו מתקני שירותים ומשאירים
אחריהם מלוכלך, וההוצאות על ניקיון בית המדרש גבוהות מאוד (למעלה משליש התקציב
של ועדת דת).
מידי שבוע אני מקבלת פניות של אנשים שמבקשים לעשות שימוש בכסאות/ שולחנות
ולצערי לא נותר ציוד שאוכל להעמיד לרשותם.
זה מעורר למחשבות מהי הדרך להשאיר את בית המדרש מקום פתוח ומזמין שכל אחד יוכל
להרגיש בנח להכנס בשעריו ללמוד ולהתפלל, שהילדים והנוער ירגישו שהמקום פתוח גם
עבורם כמקום מפגש ללימוד משותף ומצד שני שהמקום ישמור על צביונו ולא יהפוך
ל"שירותים ציבוריים" או אולם שמחות חינמי לכל דורש.
במצב הקיים נראה שאין מנוס מלשנות/ להחמיר את נהלי השימוש (לנעול? להחתים?
לדרוש פקדון? לקבוע קריטריונים לקיום אירועים או לשימוש בציוד?)
אלה נקודות למחשבה, מזמינה את הציבור לדון בנושא פה במייל או בשיח הקרוב של
ועדת דת.
רחל מלול
