[kfar_etzion] Re: שבת שלום

  • From: הוד יה קופ <hod.yaa@xxxxxxxxx>
  • To: tamarn@xxxxxxxxxxxxxxxxxx
  • Date: Fri, 9 Jun 2017 13:44:45 +0300

תמר שלום
קראתי את המייל שלך והוא נגע לליבי.
כולנו מרגישים, יודעים, ורואים- שישנו תהליך מורכב שדורש רגישות על פתח ביתנו
ובניגוד למה שכתבת ניגוד מוחלט אגב -
אני מרגישה וחושבת שהמייל הוא בעל מעלות רבות. וכל נסיון לסגור את הדיון גם
במייל הוא עוד נסיון שלא לתת לנו לדבר. המייל מאפשר לכתוב בהיגיון, לשקול כל
מילה ,לברר עם עצמינו את אמירותינו,לברר מאיזה מקום אנו אומרים דברים, לבדוק
האם אנו מדברים בעד עצמינו או מנהיגים דיבור והקשבה קהילתית,הוא נותן לנו זמן
לבירור עצמי עמוק,לבדק בית,הוא מאפשר לנו להיות בהירים וברורים, המייל מאפשר
שלא לפגוש עניים אבל לפגוש את הלב.לייצר שיחה ושיח ולתת לשני להגיב בצורה
מכבדת .הוא מאפשר לגשת לגופם של דברים בלי תנועות גוף עצבניות או נינחות
מדי.והוא בעיקר פותח אופציות כל מיני אופציות. של דיבור. הסכמה. רגישות.
חוכמה. שקט. הבנה. מקום. חדות.  .אמירה בלתי מתפשרת .עקרונות.וכל דבר שראוי
שיאמר.משני הצדדים.
ולגופו של עניין אנחנו מדברים על מקום. מקום הוא דבר גם מאוד- פיזי. כלכלי.
מנטלי. אבל חלק חשוב בו הוא גם מהות, רעיון,וגם פשוט מקום. ועל כן אנחנו
מביעים רגשות וכמו שראית לחלקים ממנו אלו הם דיני נפשות של ממש.
אפשר להאחז במציאות ואפשר פשוט לתת לכל הדברים שמגיעים עם השינוי המיוחל מקום
-והרבה חמלה.
וכמו שנאמר במייל כבר מלפני- לא לעולם חוסן.
חופש ביטוי הוא הכרחי לכל תהליך גדול או קטן שמתנהל בדמוקטיה.
אני מאמינה גדולה בכח של קבוצה וזהו זמננו לעשות הכל על מנת להיות בשלום בית.
עמו גם לכאוב עם זה גם את הסכמת.
כתיבת המייל נעשתה ממקום של כבוד ואהבה לקיבוץ וליושבים בו וגם למנהלים אותו
בדרכים שונות
לכולנו יש גוף השאלה כמה מקום אנחנו נותנים לנשמה
בברכת שלום .והרבה תפילה לטוב.

הוד יה קופ
בתאריך 9 ביונ' 2017 10:11, "תמר נרקיס" <tamarn@xxxxxxxxxxxxxxxxxx> כתב:

ב"ה

שלום אנשים יקרים!



קראתי כול מה שכתבתם.

כתיבה במייל הקבוצתי יש בה מגרעות רבות

מאחר והיא מלבה יצרים ואינה מאפשרת הקשבה שהיא תנאי בסיסי לשיח.



אני בכול זאת עונה כאן כדי שלא יתפרש שאני מתעלמת.



המייל הציבורי אף אינו מתאים לטיפול בפגיעות ובכאבים.

לעניות  דעתי השימוש במייל הציבורי הקבוצתי רק מגביר את הכאבים.



(כאן המקום לציין שמיילים אנונימיים אינם לכבודו של הכותב, ואני מקווה שלהבא
לא יימצאו השליחים להעברתם.)



התקופה, שנת היובל, השנה הראשונה לשינוי ובעיקר פתיחת השער לצמיחה.

זוהי שנה של התפתחות גדולה, והיא מביאה איתה גם סערה,

דורשת קבלת החלטות אחראית ואף מזמנת בדרך טעויות בשיקול הדעת.



אני מאמינה שכהנהגה וכפרטים נגלה וניצור את הדרכים הנכונות

לייצר בכפר עציון איכות של יחד בונה, אוהב וצומח

שכול אחד ואחד יתרום לה את חלקו הייחודי.



שבת שלום

תמר





[image: חתימה תמר2]



PNG image

Other related posts:

  1. Home
  2. kfar_etzion
  3. Archive
  4. 06-2017