From: אונא [mailto:eduna@xxxxxxxxxxxxxxxxx] ;
Sent: Thursday, April 12, 2018 1:14 PM
To: 'אונא'
Subject: RE: [kfar_etzion] Re: כמהמיליםבעקבותהמשחקכדורגלבחג-עמנואלניטקי
תיקון: ומשתדלים לא לפגוע,,(גם סוגיה זו לא פשוטה ולא קלה לאף אחד מאתנו).
From: אונא [mailto:eduna@xxxxxxxxxxxxxxxxx] ;
Sent: Thursday, April 12, 2018 1:11 PM
To: 'mmelamud@xxxxxxxxxxxxxxxxx'
Subject: RE: [kfar_etzion] Re: כמהמיליםבעקבותהמשחקכדורגלבחג-עמנואלניטקי
תזכורת :
בזמנו הוכשר האיזור של לול 4 , לאחר שדני ז"ל נפטר ,יועד המקום לזכרונו, וכן יועד
למשחקי הילדים, המקום מרוחק ובמציאות הילדים לא ירדו הרבה לשחק שם, אפילו שהשקיעו
בו רבות.
לעצם הנושא מזדהה עם חנה בן יעקב,
הילדים המבקרים בשבת , יודעים היטב ,את הכללים מכירים את צביון השבת שלנו,
ומשתדלים לא לפגו( גם סוגיה זו לא פשוטה ולא קלה לאף אחד מאתנו.
ראוי לא ליצור פגיעה כל כך קשה, כפי שהייתה השבת. באיצטלה של "יחס לאחר" זה פשוט
לא שייך.,
, זה הבית של כולנו. ובואו נכבד איש את רעהו, ונשמור על צביון הבית שלנו.
בברכה דורית
From: kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx
[mailto:kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx] On Behalf Of משפ' מלמוד
Sent: Thursday, April 12, 2018 9:22 AM
To: hannah@xxxxxxxxxxxxxxxxx; moshespeter@xxxxxxxxx; tilaandmo@xxxxxxxxx
Cc: 'kfar_etzion'
Subject: [kfar_etzion] Re: כמהמיליםבעקבותהמשחקכדורגלבחג-עמנואלניטקי
למירקי ולכל הקהילה,
לדעתי צריך לישר את המשטח מתחת ללול 4 שכבר התחילו לטפל בו שיוכלו לשחק
שם. השקעה שאני מקוה שהקהילה תוכל לעמוד בה. בשלב שני במידה ויהיה תקציב
להעמיד 4 עמודי תאורה עם סידור נעילה רציני להדלקה ומפתח אצל חבר קהילה
אחראי.
מנחם
From: kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx
[mailto:kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx] On Behalf Of חנה בן יעקב
Sent: Monday, April 09, 2018 9:55 AM
To: moshespeter@xxxxxxxxx; tilaandmo@xxxxxxxxx
Cc: 'kfar_etzion'
Subject: [kfar_etzion] Re: כמהמיליםבעקבותהמשחקכדורגלבחג-עמנואלניטקי
קהילה נכבדה,
בצהרי שביעי של פסח כפו עלינו "בילוי של ספורט" (לא ספורטיבי), משל באצטדיון "טדי"
היינו, ונאלצנו לשמוע את השאגות ואת הנהמות של אוהדי בית'ר ודומיהם.
שום דבר מכל הנעשה והנאמר אינו מעיד על "גאוות המקום, על קדושתו או על תחושת
הבית". במיוחד בחג!
לעומת זאת- נעשתה פה פגיעה ביודעין (כפי שנכתב, והוזהרו המארגנים) ובחוסר התחשבות
משווע, בפרהסיה הציבורית היקרה לרבים, אשר מתגוררים במקום (ולא רק מבקרים) ודואגים
לשימורו של הבית "הקדוש וכו'..." וגם לפן ההלכתי!
זו הייתה פגיעה גם בתחושת החגיגיות והמנוחה בבתים הפרטיים, אשר נמצאים ברדיוס של
חצי ק"מ מהדשא הציבורי.
יתר על כן, הניסיון להתכסות באצטלה של "לא התכוונו.. בס'ה רצינו לשחק.." ואז להביא
מדברי החוזה מלובלין הם כסות עיניים ולצערי, אטימות לב.
"לאהוב פירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא ע"י קיצוץ בליטותיו" – האם אתם נהגתם
כך? זה בדיוק מה שאתם לא עשיתם. קיצצתם בערכים החשובים לנו לשם הנאת הרגע שלכם.
אדרבא, קבלו על עצמכם את הדברים ואל תטיפו לזולתכם.
כל נקודות הזכות שהוזכרו אינן רלבנטיות לדיון, ואינן עולות לכדי הפגיעה שנגרמה
לציבור גדול שזהו ביתו!
בטוחני, שמי ששיחק בחג אחרי ליל חציית ים סוף, יעמוד בעוד שישה שבועות בע"ה במעמד
הר סיני, יקבל את התורה, וימצא בה כתוב "ואהבת לרעך כמוך".
ימים טובים, חנה
From: kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx
[mailto:kfar_etzion-bounce@xxxxxxxxxxxxx] On Behalf Of משה שפטר
Sent: Sunday, April 08, 2018 4:14 PM
To: tilaandmo@xxxxxxxxx
Cc: kfar_etzion
Subject: [kfar_etzion] Re: כמהמיליםבעקבותהמשחקכדורגלבחג-עמנואלניטקי
עמנואל שלום.
כל אירוע תרבותי חיובי המפגיש ומשלב את בני כפר עציון על בסיס ערכים חיוביים -
מבורך ורצוי.
עם זאת, משחק כדורגל בחג או בשבת בדשא המרכזי של כפר עציון פוגע בצביון השבת לדעת
רבים בקהילתנו.
ניתן לקיים משחק כדורגל מאחד בלי לפגוע באיש ביום שישי או בערב חג וכך להשיג את
הביחד המאחד בלי לפגוע בצביון השבת והמועד.
בערב החג כשנודע לי על ההכנות למשחק, נפגשנו הרב אלישיב ואני עם נציגי השחקנים,
לפגישה נעימה ומכובדת.
סיכום הפגישה היה שמכאן ואילך יתוכננו משחקים דומים לימי שישי וערבי חג, וכך נביא
לידי ביטוי את המאחד ללא פגיעה באיש.
אני מאמין שאירוע ספורטיבי לא בשבת או בחג יכול להפוך לאירוע משמעותי יותר, ויאפשר
לבני משפחה נוספים, שלא נכחו (לצערם) במשחק, להיות שותפים.
קיץ מבורך,
משה
בתאריך 8 באפריל 2018 בשעה 11:58, מאת משה ותהילה דניאל <tilaandmo@xxxxxxxxx>:
כמה מילים שחשוב לי לומר בעקבות המשחק בחג האחרון:
ראשית אפתח בגילוי נאות- אני אוהב את כפר עציון. גאה במקום שנולדתי וגדלתי בו,
דואג לציין את זה בכל מקום שאני נוכח ותמיד מדגיש איזה זכות אדירה יש למי שגר
במקום הקדוש הזה. כן קדוש, ואני ממש לא ציני לגבי זה.
בעניין ההלכתי אין לי דבר מיוחד לתרום לדיון אך בלגבי המשחק עצמי שגם אני השתתפתי
בו, העין שלי קלטה שתי נקודות שחשוב שיאמרו:
נקודה ראשונה היא שיטת הפייר פליי (שיטת משחק עם חוקים יותר ״חברתיים״) - נרצה או
לא, כדורגל זה המשחק הפופולרי ביותר בארץ ובעולם, זה לא פוסח על כפר עציון. את
המשחק המסורתי שמשוחק כבר שנים, ראו בחג האחרון כמעט כל נער ונערה ילד וילדה
מהקיבוץ.. אינני יודע מי מכם היה במגרשי הכדורגל בישראל לאחרונה, מי מכם שכן ביקר
זכה ללמוד אוצר מילים חדש של קללות, גזענות והמון שנאה.
אצלנו זה לא היה. אצלנו באופן אירוני ומשעשע ובניגוד גמור לייצוג העדתי של הקבוצות
היה בידיוק ההפך ממה שמתקיים במגרשים. היה ים של אהבת חינם, ערבות הדדית, הגינות,
לחיצות ידיים, חיבוקים, פרגונים, מילים יפות ועין טובה אני אומר את זה מהסיבה
הפשוטה- כי את כל זה ילדי הקיבוץ רואים, שומעים, מפנימים ומחקים. הם רואים את
״הגדולים״ בפעולה, הם מבינים שיש שם הורים וחבר׳ה מבוגרים שמגיעים לצפות במשחק. הם
קולטים יופי את החשיבות, תשאלו אותם. אני אומר - אשרינו שזכינו שזה המשחק הראוי
שהם צופים בו.
הנקודה השניה היא - דוגמא אישית- במהלך המשחק אחד החבר׳ה עיקם את הרגל וכתוצאה מכך
נכנס איתן זרביב לשחק. ממוצע הגילאים שהיה במשחק היה סביב 23, כך שילדי הקיבוץ
רואים את איתן זרביב שבנמצא בגילאי התיכון, משחק עם חבר׳ה שגדולים ממנו ביותר משש
שנים ולמרות הפרש הגילאים הוא עושה להם בית ספר- זה הוכיח לכולם (ובמיוחד לילדים
הצעירים) שגם הם תמיד יכולים, שאפשר להעיז, שאפשר להיות תותח בכמה תחומים וכמובן
להישאר אחלה גבר, והכי חשוב זה שהגיל ממש לא משנה - כי מה שחשוב זה עם כמה
מוטיבציה ורצינות אתה מגיע.
כששמעתי על כל הבלאגן סביב הקיום של המשחק קצת כאב לי הלב. לא לזה התכוונו...
בסך הכל רצינו לשחק, לבוא בחג במיוחד לכפר עציון, לבקר בבית ולהרגיש שכפר עציון
תמיד יהיה הבית שלנו.
כדאי לזכור שלפעמים כל אחד יכול להיות ה״שונה״, ואם לא כל אחד אז הבנים והבנות של
כל אחד (משום מה קורה לא מעט פה בכפר). אל תשכחו בחיים שגם להם יש מקום! גדל פה
דור ערכי ומעולה תנו לו את החירות שהוא מבקש ודברים טובים יקרו. לא צריך לפחד.
מאחל לכולם שיתקיים בהם הציטוט המרגש הזה של החוזה מלובלין על אהבת האחר.
״כשהפלגתי ללכת בעובי היער נזדמן לי לראות אדם
המקים לעצמו בקתה מעצים שחטב.
ובכל עץ,
שהיתה בו בליטה,
לא טרח ליישר ולהחליק,
אלא ניקב חור בזולתו למול הבליטה,
וכך חיבר את העצים אחד לאחד.
לאהוב פירושו להתאים את עצמך לזולתך ולא ע"י קיצוץ בליטותיו
אלא עליך לקדוח חור כדי לקלוט ולשבץ אותו בתוכך.
וע"י זה שאתה מחבר אותו אליך אתה מתחבר אליו.״
עמנואל ניטקי
