[ke_chavrim] Re: בעקבותהדיוןבאסיפתחבריםאמשולקראתהכרעהעלגובההתקציבהאישי
- From: אפרת כהן <efrat@xxxxxxxxxxxxxxxxxx>
- To: כפר עציון תפוצת קיבוץ <Ke_chavrim@xxxxxxxxxxxxx>
- Date: Wed, 18 Mar 2015 07:48:19 +0200
שלום לכולם,
גם אני רוצה להתייחס לדברים שעלו באסיפה ובהצעה.
אני הרגשתי שעל גבי אמירה של העלאת התקציב היה ניסיון "בחבילה אחת" להכניס נושאים
שעומדים כבר שנים על הפרק.
■ ההצעה להעביר את חשבונות החברים לחשבונות בנק היא הצעה וותיקה (כמדומני עוד מימי
אמיתי). יש לה יתרונות רבים מבחינת ההתנהלות בהנהלת חשבונות וההתמודדות עם חברים
שאינם עומדים בתקציבם (לבנק אין סנטימנטים) אולם אם זה לא יעשה בליווי צמוד של
אותם חברים שמתקשים להתנהל תקציבית ייתכן מצב שחברים יקחו הלוואות ובסופו של דבר
ייכנסו "לפשיטת רגל" (וכבר היתה משפחת חברים שהיתה במצב כזה) ואז זה יחזור אל
הקיבוץ והערבות ההדדית לטיפול.
כך שאיני מתנגדת למהלך זה כלל רק שהוא צריך להיות מלווה בוועדת חברים באופן צמוד.
■ הפרטת סיבסודים- ק"מ, אספקה ומחסן בגדים- לא פשוט לבנות תקציב שבנוי על הלא
ידוע. לא ידוע כמה ק"מ המשפחות יסעו ולכן לא ידוע גובה הסבסוד. לכן ברור שעבור
ההתנהלות התקציבית הקהילתית יש עדיפות להעברת תקציבים אלה לחברים.
עם זאת, אני מרגישה שרק בין השורות בכתב ההצעה (ובאסיפה כבר נאמר בפירוש לאור
שאלות) ניתן היה להבין כי החברים הולכים לשלם מחיר ריאלי על הכביסה – כלומר, כדי
לשמור על רמת החיים הנוכחית, ובשל העובדה שלא ניתן היה לראות באמת כמה כל משפחה
מוציאה על הכביסה (כי סעיף הגיהוץ אינו ידוע אלא כללי וחולק על כל המשפחות לא
בהכרח לפי הצריכה ) ייתכן כי ישנן משפחות שעלות הכביסה שלהן גדולה בהרבה מהכתוב
בטבלה והתנהלות אחרת עם הכביסה דורשת התארגנות של רכישת מכונת כביסה ומייבש, מגהץ
וקרש גיהוץ ולפנות שעות רבות וכל זה כשההצעה היא לתשעה חודשים בלבד- ומי יודע מה
יהיה אח"כ והאם צעדים אלה נכונים ל"התנהלות טובה" בטווח הרחוק.
הפרטת הק"מ הזו - משמעה שלילדים שלנו (י"ג-חיילים-סטודנטים) לא יהיה סבסוד בכלל,
שמי שאין לו רכב יקבל את כספי הסבסוד כמו מי שיש לו רכב (וזה הרבה יותר משמעותי
מאשר אותם כספי אש"ל שיוחנן מפרט כי הסכומים הם בסדר גודל אחר לגמרי בצריכה).
ולגבי האספקה- אני מאמינה שלחלק מהחברים, בעיקר עם הקמת חנות נוספת על רמי לוי
בכניסה לקיבוץ, יהיו מי שיעבירו את קניותיהם למקום אחר.
יוצא עם כך, למרות כל הטבלאות היפות שמראות עליה בתקציב- שעל מנת לשמור על רמת
חיים נוכחית יהיו משפחות שהתוספת בתקציבן תעמוד על כמעט סכום אפס, למשפחות אחרות
יהיה מאוד קשה לראות את התוספת ולנהל אותה לאור כל השינויים בתקציב ויהיו פגיעות
על הדרך -בילדים שלנו, באספקה, במרקם הקהילתי השברירי ממילא- על ידי הגדלת פערים
בין חברים.
אני חושבת שמכיוון שנמצא מקור תקציבי של 500,000 ₪ ניתן לחלקו לכלל החברים לפי
אחוזי התקציב (כמו בהצעה הזו) או לחילופין לחלק כמספר החברים ולתשעה חודשים
המוצעים (כ- 450 ₪ לחבר- תוספת לחודש, כ-900 ₪ למשפחה)- סכום שיעזור לכולנו לצלוח
את שחיקת התקציב בחודשים הקרובים.
ונחכה להצעת השינוי שתהיה מן הסתם מקיפה את כל אורחות חיינו.
יום טוב,
אפרת.
From: ke_chavrim-bounce@xxxxxxxxxxxxx [mailto:ke_chavrim-bounce@xxxxxxxxxxxxx]
On Behalf Of יוחנן בן יעקב
Sent: Tuesday, March 17, 2015 11:41 PM
To: כפר עציון תפוצת קיבוץ
Subject: [ke_chavrim] בעקבות הדיוןבאסיפת חברים אמשולקראת הכרעה עלגובה התקציב
האישי
שלום לכולם!
בעקבות הדיון באסיפת חברים אמש, ולקראת הכרעה על התוספת לתקציב האישי שלנו, אני
מבקש להאיר כמה נקודות:
א. גירעון בתקציב הקהילה:
הוצאות כלל חברי הקיבוץ ניתנות להערכה ולרישום באופן פשוט יחסית, הן כוללות:
תקציבים אישיים, בריאות, חינוך, רווחה, נסיעות ברכב הקיבוץ, ניהול, וכל הוצאה
נוספת שאנו מוציאים לצורך הקיום והרווחה של חברי הקיבוץ. הכנסות הקהילה, הן כל
ההכנסות שאנו מקבלים מכל המערכות, כולל שכר עבודה של החברים, פנסיות, תגמולים,
תקציבים ממשלתיים כגון ביטוח לאומי ועוד. המשק החקלאי והעסקי שנמצא ברשותנו, מיועד
להניב הכנסות שמטרתן לכסות את הוצאות הקיום והרווחה שלנו. כפי שאדם בעיר מנהל עסק
- חנות, מפעל, משרד וכיוצא באלה - רווחי העסק מהווים את מקור ההכנסה לפרנסת
משפחתו. ההכנסות מהעסקים שלנו - יפה הוד, בי"ס שדה, מטע, גד"ש, השכרת מבנים וכדומה
- הינן הכנסות של "הקהילה הקיבוצית" שלנו.
החלוקה בין שתי מערכות, לפיה יש הכנסות והוצאות נפרדות ל"קהילה" ול"עסקים", וכל
מערכת עומדת בפני עצמה, אינה משקפת באמת את מצבנו הכלכלי, אלא החלטה שרירותית על
חלוקה בין שני התחומים - הקהילתי והמשקי. בעבר הוחלט שמימון קרנות הפנסיה שלנו, לא
ייזקף על חשבון הוצאות הקהילה אלא על חשבון הוצאות העסקים, אף שזו הוצאה קהילתית
מובהקת. וכן באשר להוצאות הרכב שלנו, שנזקפות על העסקים למרות שהרכב משרת בעיקר את
הקהילה ואת חברי הקהילה.
כדי "לאזן" את הוצאות הקהילה, ואף להותיר אותה ברווח ניכר, אפשר להחליט כי הכנסות
בי"ס שדה והתיירות - שהם ענף חינוכי, ייזקפו על חשבון הקהילה, ואז הקהילה תהיה
"מאד רווחית", ואילו העסקים "ירוויחו" מעט פחות. אלו רישומים טכניים לצורך התנהלות
יעילה ואינם משקפים את כלל ההכנסות מול כלל ההוצאות שלנו, כקהילה המחזיקה משק
לצורך פרנסתה.
לפיכך, הטענה של תמר, כי הקהילה סיימה את השנה שעברה בגירעון של מיליון ₪, היא
נכונה טכנית, על פי הרישום הנוכחי, אבל הבסיס שלה שרירותי. ניתן לטעון באותה מידה
שהקהילה הרוויחה הרבה, אם נזקוף את הכנסות בי"ס שדה, או ענף כל משקי אחר, לחשבון
הקהילה. מצבנו הכלכלי ב"ה טוב והוא הבסיס לדיון.
ב. העברת התחומים המוניציפאליים לאגודה הקהילתית:
הפעלת אגודת המתיישבים, קליטת המשפחות להרחבה והרחבת השכרת הדירות הביאו לחיסכון
ניכר ביותר בהוצאות הקיום שלנו, חברי הקיבוץ. עד לפני כמה שנים, כל הוצאות הנוי,
הדת, התרבות, הביטחון, הספרייה ושאר הוצאות מוניציפאליות, מומנו רק על ידי חברי
הקיבוץ. מאז הפעלת אגודת המתיישבים, הקיבוץ חוסך סכומים ניכרים שכן: 1. עלות אחזקת
המערכת המוניציפאלית מתחלקת כיום על 165 בתי אב, לעומת השנים שעברו בהן עלות זו
נישאה על גב 65 בתי האב של חברי הקיבוץ בלבד (השוכרים שלמו חלק קטן מהוצאות אלו).
2. אגודת המתיישבים צמצמה את הוצאות התרבות, הדת הנוי ועוד בסכומים ניכרים ביותר
(בין 2013 ל-2015 תקציב התרבות צומצם בכ-60,000 ₪; תקציב הדת צומצם בסכום דומה,
וכן הנוי ועוד). משמע בזכות ההרחבה אנו מצליחים לצמצם את הוצאות הקהילה הקיבוצית
בסכומים ניכרים ביותר, וכך צפוי גם בתחום החינוך כאשר יעבור לאחריות האגודה.
לפיכך, הוצאות הקהילה בתחום המוניציפאלי קטנות, לעומת זאת הן גדלות בתחום הבריאות,
הסיעוד ועוד.
ג. תשלום דמי אש"ל לעובדי חוץ:
הצעת הוועד להפריט את תשלום דמי האש"ל לעובדי חוץ, היא בעייתית ביותר וראוי שנדחה
אותה בשתי ידיים. כמי שעבד שנים רבות בעבודות חוץ, אני יודע היטב שהוצאות אלו עובד
החוץ מוציא בפועל וכמעט אין לו דרך להימנע מהן. ההצעה להעביר סכום זה בחלוקה שווה
לכל החברים, פוגעת קשות בעובדי החוץ ללא כל סיבה סבירה, ומעניקה תוספת לשאר החברים
ללא הצדקה. בלשון זהירה יש לומר שיש בה משהו בלתי מוסרי.
אין כל קשר בין הרצון להיטיב עם כלל החברים על ידי הגדלת התקציב האישי לבין ההחלטה
למנוע מעובדי החוץ את שמגיע להם בדין ובצדק. עובד חוץ שכל שכרו עובר לקיבוץ, זכאי
לקבל החזר הוצאות סבירות שמקורן בעצם עבודתו מחוץ לבית.
ד. העברת התקציבים האישיים שלנו לניהול בנק:
ועד הקיבוץ דן בנושא כמה פעמים בשנים 2008-2003 והחליט אז לדחות את ההצעה. אם
רוצים לחדש את הדיון בנושא, ונכון לדעתי לעשות זאת, ראוי להבהיר היטב לחברים את
המשמעויות, כגון: מי משלם את העמלות שהבנקים גובים תמורת כל פעילות?
ה. "עסקת חבילה"
אין קשר ישיר בין הצעה להעביר את ניהול התקציב האישי לבנק, לבין ההצעה להגדיל את
התקציב האישי. ההודעה של תמר כי הוועד מגיש לנו "עסקת חבילה" הכוללת: הגדלת התקציב
האישי, הפרטת הוצאות אש"ל עובדי החוץ והעברת התקציב האישי לניהול בבנק - ראויה
להידחות בתוקף.
כל אחת מההצעות הללו חייבת לעמוד לדיון ולהחלטה בפני עצמה. יצירת "לינקדז'" בין
שלל ההצעות הללו אינה ראויה ואין לה מקום בחברה כשלנו.
לסיום, אציין כי אישית אני עדיין דבק בערכי הקיבוץ הישנים והטובים ובהם גם
"הסתפקות במועט". אפשר וראוי להוביל החלטות על הסתפקות במועט בלי לעטוף אותן
במעטפות מיותרות וכאלה שעלולות להטעות.
בברכה
יוחנן
יוחנן בן יעקב
כפר עציון, 90912
בית - 02-9935176
נייד - 050-6282046
yochanan@xxxxxxxxxxxxxxxxxx<mailto:yochanan@xxxxxxxxxxxxxxxxxx>
Other related posts:
