[ke_chavrim] אורחות חיים - מסקנות אישיותבעקבות פאנלקיבוצים-סיכוםמורחב
- From: "Amitai Porat" <Mipo@xxxxxxxxxxxxxxxxx>
- To: כפר עציון- חברים <ke_chavrim@xxxxxxxxxxxxx>
- Date: Thu, 14 Jul 2011 07:47:32 +0300
לכולם שלום
יישר כח לאפרת על הסיכום הממצה והמורחב (המצוי למטה בהודעה זו), לנחום על ארגון
הפנל (ולאליעז על ההנחיה)
קראתי בעיון את הסיכום המורחב הרצ"ב והנה כמה מסקנות שאני מציע לנו ללמוד
מהדברים שנאמרו בפאנל:
בנושא הקליטה: יש ביקוש גבוה יחסית להצטרפות לקיבוצים שעברו שינוי. קיבוצים
שאיש לא רצה להצטרף אליהם במצב השיתופי, לפתע לאחר שינוי יש כאלה שרוצים להצטרף
גם לשיתוף המוגדר מחדש ובתנאי שהוא מאפשר חופש ואחריות. גם קיבוצים שמשקיעים
בקליטה שיתופית כמו שד"א יכולים כנראה לקלוט גם בדרך זו, ואפילו לא מעט (12
זוגות ו-3 רווקים בשלוש שנים). כנראה שהקליטה טובה מבחינה חברתית עבור שד"א.
שמענו שלשד"א לא ברור אם הם מוכנים להמשיך להשקיע בקליטה כזו את העלויות
הנדרשות כאשר (בעיקר בתחום השיכון כאשר אין בתים מוכנים פנויים, וצריך לבנות
חדש כדי לקלוט). משום מה לא קולטים בנים בשד"א. חלק גדול מבניהם הטובים (שהם
דוקא דתיים ומחפשים קהילה ויישוב כפרי) מוצאים דרכם לקיבוצים אחרים בעמק שבהם
ניתן להיות, תושב- שוכר, תושב בהרחבה, חבר בעצמאות כלכלית. לדעתי עובדה זו
(שהבנים רוצים עצמאות) , היא גם הסיבה האמיתית לכך שלא קולטים בנים בכפ"ע .
ובמקום להתווכח בנושא , אני מציע לחברים לדבר עם הבנים שלהם, על הסיבות שבגללם
, לאורך זמן אינם מצטרפים לחברות. הצורך ביותר עצמאות וניתוק קשר התלות שיש
בקומונה הכלכלית (מעבר לקואופרטיב של עסקים משותפים), הן גם הסיבות שחלק
מהחברים הותיקים עזבו את סעד טרם השינוי. לכן מי שרוצה להתמודד באמת עם המציאות
הדמוגרפית, צריך לחפש מודל שיש בו יותר עצמאות ופחות תלות!
ההיבט הכלכלי- הקיבוצי , ההתפרנסות ותקציב: השינוי מביא ללא ספק, להתייעלות
כלכלית. בחפץ חיים הוא סייע להחלצות מהמשבר הכלכלי וברמת החברים, לשיפור
משמעותי ברמת החיים. בסעד לא שמענו נתונים ברורים בנושא זה, אך בודאות ההכנסות
מעבודה עלו בצורה משמעותית. לאחר שינוי בסעד חלק מהחברים שיפרו רמת חיים וחלקם
לא. בשד"א מודעים לעובדה שצורת החיים השיתופית יש מחיר כלכלי , ומחפשים דרכים
להתמודד עם זה (מדברים על יותר הפרטות בתחום הצרכני, בודקים כיצד לערב את
החברים באחריות לפרנסה וכו'). לא שמענו דברים ברורים על רמת החיים והתקציב
בשד"א. המסקנות הכוללות בתחום זה (כפי שעולה מעשרות קיבוצים) הינם חד משמעיות:
השינוי מביא להתייעלות כלכלית ברמת הקיבוץ, הוא מאפשר שיפור רמת החיים לחבר
ובד"כ כך קורה ברוב מוחלט של המקרים, השינוי מקטין את הבזבוז ומגביר את אחריות
החברים לשני הצדדים- להכנסות (מעבודה) ולהוצאות.
ועוד בענין ההיבט הדמוגרפי: חפץ חיים הגיעו לשינוי מתוך כורח ברור של משבר
כלכלי. בסעד ציינה החברה כי לא היה זה ענין של משבר כלכלי או חברתי אלא ההיבט
הדמוגרפי הוא שדחף לשינוי כי "בלי אנשים מי יחזיק את הענפים ומי ידאג למבוגרים?
היו רבים שרצו לבוא אבל כתושבים". בנקודה זו שווה להרחיב בהזדמנות. אבל בתמצית
זה בדיוק המצב בכפ"ע, גם אם המשבר הזה סמוי מהעין. הקליטה הנמוכה מאד בשנים
האחרונות תיצור מצב שלא יהיה מי שיחזיק את החיים הקיבוציים, את פעילות הועדות
וכיוצ"ב - לא ניתן לקיים חיים קיבוציים משמעותיים בלי אנשים שהם חברי קיבוץ !
בענפים אצלנו כבר זמן רב המצב הוא של יותר שכירים מאשר חברים, (גם בענפים,
למרות שכבר התרגלנו, תהיה זו אשליה לחשוב שאין משמעות למעורבות החברים גם ע"י
עבודה בפועל בענפים, ושניתן לקיימם עם הרגשת שייכות באמצעות עבודה שכירה בלבד),
אבל יותר מכך בתחום החיים החברתיים – הקיבוציים מי שחושב שיש משמעות לו' צדקה
קיבוצית, לו' חברים, לא יכול לקיים אותה באמצעות שכירים.
חששות לפני השינוי, ותחושות לאחר השינוי: בשני הקיבוצים שעשו שינוי , סופר כי
רוב החששות שהיו לחברים ערב השינוי התבדו. שני הקיבוצים – חפץ חיים וסעד למרות
ההבדל הגדול במודל השינוי (בסעד מודל השינוי הרבה יותר "רך" נשארו אלמנטים
שיתופיים רבים), מדווחים על שביעות רצון גדולה, ועל השגת המטרות שלשמן יצאו
לשינוי. לטעמי זו נקודה מרכזית. חברת קיבוץ חפץ חיים שעבדה איתי ביבנה כמה
שנים, והתנגדה / חששה מהשינוי, סיכמה את מסקנתה לאחר תקופה של כמה שנים לאחר
השינוי: "אין לפחד מהפחד.."
אני מציע לנו להקשיב לדברים שנאמרו בערב, ולהסיק מהם את המסקנות המתאימות לנו.
לדעתי ברור שהמצב שלנו דומה יחסית לקיבוצים שעשו שינוי. המודל המוצע לנו דומה
לזה של סעד ויותר רך ממנו, ומותיר אלמנטים שיתופיים לא מעטים.
אין לנו סיבות אמיתיות- מהותיות לחשוש מהשינוי.
מאידך, ההיבט הדמוגרפי, הצורך בקליטה לקיבוץ (גם אם בפורמט חדש), הסיכוי
להתיעלות כלכלית, ההיבט הערכי של שיקום ערכי האחריות והעצמאות, סכנת הדעיכה של
חיי הקיבוץ המהותיים – כל אלה מחייבים אותנו לחשבון נפש והחלצות לפעולה.
"ואם לא עכשיו- אימתי?"
בברכה
אמיתי פורת
כפר עציון
0507526974; <mailto:mipo@xxxxxxxxxxxxxxxxx> mipo@xxxxxxxxxxxxxxxxx
From: ke_chavrim-bounce@xxxxxxxxxxxxx
[mailto:ke_chavrim-bounce@xxxxxxxxxxxxx] On Behalf Of אפרת כהן
Sent: Friday, July 01, 2011 12:29 PM
To: תפוצת חברים (ke_chavrim@xxxxxxxxxxxxx)
Subject: [ke_chavrim] פאנל קיבוצים-סיכום מורחב
סיכום פאנל קיבוצים
לאור בקשות הציבור, ביום שני האחרון (אור לכ"ו בסיוון 27/6/2011) הגיעו נציגים
משלושה קיבוצים להשמיע לנו על קיבוצם, אילו שינויים קיבוצם עבר/עם אלו קשיים
הקיבוץ מתמודד באופן שיתופי. וזאת בכדי לאפשר לנו להתרשם ולשאול עם בחינת
השינוי המוצע בכפר עציון.
לטובת מי שלא הגיע לאסיפה מובא כאן סיכום של הפאנל. (סיכום לסיכום זה הופיע
ב"הד")
הגיעו- אבי איגרמן מחפץ חיים- קיבוץ שעבר שינוי לפני כעשור.
אייל לב משדה אליהו – קיבוץ מסורתי-שיתופי
שרה רוזמן (פנסיונרית) וענת אש מקיבוץ סעד - שעבר שינוי לפני כשנה וחצי.
אנו מודים מאוד על ההיענות וההגעה מרחוק של החברים והחברות.
בסבב הראשון התבקשו החברים לספר על קיבוצם בדגש על- המצב החברתי והכלכלי של
קיבוצם ומה הוביל לשינוי/מה עושים במסגרת השיתופית בכדי להתמודד עם הקשיים
שעולים
חפץ חיים- קיים כבר 75 שנה. אבי בן הקיבוץ. ב- 2001 עשו הפרטה כי היו על סף
שיטת רגל. היה ברור שאם לא יעשו משהו הקיבוץ ייסגר. היה להם -60 מליון ₪ חובות
חיצוניים ו-18 מליון חוב אקטוארי לפנסיה. עשו את השינוי בצורה מסודרת עם אנשי
מקצוע חיצוניים. נערכו חוגי בית והשינוי נעשה בשלבים. היתה תמיכה גם של
המייסדים שידעו שאחרת לא יישארו חברים בקיבוץ. השינוי הועיל לקיבוץ ולפרט. כיום
אין חובות. הופרשו כל כספי הפנסיה לחבר. ההפרטה היא מלאה לגמרי. חד"א הוא של
המלון. ניתן לרכוש ארוחות. כל חבר אחראי
לפרנסתו/לחינוך/בריאות/ביטוחים/סיעוד... הקיבוץ הוא רק בעסקים. ויש רשת ביטחון
שנעזרים בה כ- 5% מהמשפחות.
כיום נמצאים בחפץ חיים לקראת סיום שיוך דירות ומדברים על חלוקת ההון 50% יחולק
באופן שווה ו- 50% לפי וותק.
לא עזב אף חבר מאז השינוי.
לפני כמה חודשים החליטו לפתוח את שערי הקיבוץ לחברים חדשים. כל 5 שנים רוצים
לקבל 30 משפחות. ולהגיע ל- 90 משפחות.
לאחרונה קיבלו 14 משפחות תושבים קיימים כחברים.
יש המון בקשות וכל זה ללא פרסום.
תנאי הקבלה- התאמה דתית, היתכנות כלכלית לבניה ותשלום עבור התשתיות- "רכישת
מניה" (100,000 ₪ בני משק- 30% הנחה).
כרגע החברים החדשים עוד לא שותפים כלכלית. יש דיונים בנושא להפוך את כל החברים
התושבים לחברים במעמד שווה.
המהות בעיניו – אם השינוי עשה טוב לקיבוץ ולפרט השינוי הצליח.
אייל לב- שדה אליהו.
בשדה אליהו 260 חברים. הקיבוץ נחשב קיבוץ במצב טוב חברתית וכלכלית. היו שנתיים
של הפסדים שעוררו מחשבות על שינויים ועל הפרדה של קהילה ממשק.
חד"א פתוח לשלוש ארוחות ביום. אין הפרטת מזון אבל יש דיבורים על כך. כן יש
הפרטות קטנות- עיתונים, מוצרים קטנים. מבינים שיש בעיה כלכלית בהתנהלות
השיתופית שגורמת לאנשים לא לחסוך כסף. על ידי ההפרטות רוצים להעביר את האחריות
לחבר ולהגדיל את החופש שלו.
שינויים שעברו במהלך השנים- ירושה שייכת לחבר, יש אפשרות לעב"ח. יש קרן לחבר
לעזרת קרובים - חוסך פניה לעזרה מהמוסדות עבור בני משפחה, ומסלול עצמאות כלכלית
לסטודנטים, ניתן כיום לשלוח ללימודים בחוץ, עברו תהליך של תמחור משרות, מרחיבים
ל- 100 מ"ר לכל המשפחות. אין דירות פנויות בקיבוץ כך שאין אפשרות לקלוט. כל
שנתיים בונים כ- 4 יחידות וקולטים חברים. אין תושבים רק מספר פונקציונרים (רב,
אחות).
פנסיה מסודרת. מכוונים ל- 4,500 ₪ לחבר תוך 6 שנים יסגרו את הגירעון. כולל שיוך
הפנסיה לחבר (נמצא בקרן מילואים). נותן תחושת ביטחון לחבר למקרה ש..., בכל זאת
מסביב הקיבוצים משתנים.
בעקבות העבודה של שלומית ארבל ומיקומם בעשירון התשיעי מבחינת ההוצאות , וחוסר
תחושה של החבר שהוא במקום הזה, בדקו האם יש בזבוז של כספים ולבדוק אפשרויות של
הפרטות.
חברים נקלטים- צריכים להביא את הפנסיה שהיו צריכים לצבור עד אז. אבל מרגע שהחבר
מתקבל אזי הוא ככל חבר.
הבעיה הדמוגרפית הביאה אותם לקלוט בכל שנה 5-6 חברים. בשלוש השנים האחרונות
נקלטו 12 זוגות ו-3 צעירים. ואין כרגע איפה לשכן נקלטים נוספים. יש עודף ביקוש
כך שגם מסננים יותר ובודקים את הרצון האידאולוגי כדי שלא יכניסו מישהו שבהמשך
ישנה.
יש דעות מגוונות בקיבוץ. יש מי שרוצה שינוי עד הסוף ויש מי שנלחם על כל שינוי.
להערכתו הרוב באמצע.
שרה וענת מסעד- אנשים מבוגרים בד"כ לא מעונינת בשינוי אבל המצב הדמוגרפי גרם
לקבוצת הגיל המבוגר לתמוך בשינוי. זה לא היה בגלל המצב הכלכלי או החברתי.
בלי אנשים מי יחזיק את הענפים ומי ידאג למבוגרים? היו רבים שרצו לבוא אבל
כתושבים.
קודם כל הובטח עתידם של המבוגרים. עוגן נושא הערבות ההדדית והבריאות (רובה)
וסיעוד (כולה).
עברו תמחור משרות (בפועל). יש תמ"ס- תקציב מוסכם סעד, שאף משפחה לא תקבל פחות
מרמת חיים מוסכמת. הוחלט על מס איזון במדרגות של 500 ₪. זה איזן את הפערים.
כיום- שנה וחצי אחרי, יש נהירה של משפחות שרוצות להתקבל כחברים. ויש תחושה
כללית של שביעות רצון.
היו התנגדויות סביב תמחור המשרות שנעשה ע"י גוף חיצוני עם נוהל ערעור. ההנהגה
עברה חבר חבר ובדקה התנגדויות והרגיעו גם במתן פתרונות אישיים. בסעד אין מרכיב
וותק בתימחור.
התקציב לפנסיונר- 4,800 ₪. זה יותר מהתקציב שהיה קודם. ואין עמידה במקום.
דינמיים כמו משפחה, מקשיבים ומשנים.
גילאי 50+ הרוויחו הכי הרבה מהשינוי. הם בשיא ההתפרנסות ואין להם ילדים בבית.
יש בדיקה לגבי חברות חדשה ויש הרבה שמעוניינים.
הצעת השינוי שהתקבלה- לא היתה ההצעה הראשונה. הראשונה היתה הצעת ביניים של
שינוי שיתופי עם אפשרות לקבל תוספת ע"פ עבודה. הצעה זו לא עברה.
על השינוי הזה הצביעו בסוף מעל 85% אבל עבדו על זה קשה במשך שנתיים- שלוש.
שרה מדגישה כי מאז שהגיעה לסעד ללינה משותפת עברו הרבה על סעד הרבה שינויים.
לפני הליך השינוי עזבו שתי משפחות בגלל עבודת הנשים שרצו לעבוד פחות. היום,
אחרי השינוי ההתנהלות היא משפחתית.
מה שהביא אותם לשנות היתה הבעיה הדמוגרפית אבל אח"כ ראו גם יתרונות אחרים.
ענת חששה מהשינוי ורמת החיים שלה לא עלתה. יש לה 5 ילדים בגיל חינוך.
כיום ענת היא משמשת כרכזת חינוך והאחריות של החבר גדלו . בעבר רכזת חינוך
החליטה על קנית ספר מסויים, חוגים ועוד. היום זו החלטה של המשפחה.
סבב שני-
אבי- מרגע השינוי נוצר חיסכון גדול. מכבים את האור. פעם לקחו את הפרוסות
האמצעיות בלחם והיה בזבוז גדול.
כשהיה שינוי היה בן 41 בלי שום חיסכון. בעשר השנים האלה חיתן שלושה ילדים, ללא
עזרת הקיבוץ, קנה רכב. לכל המשפחות יש רכב.
בקיבוץ המסורתי מבשלים לך, מכבסים לך והיום עושים את זה אחרי שעות העבודה וזה
חיסכון גדול שמאפשר להעלות את רמת החיים.
יש בחפץ חיים קרן שבכל חודש מפרישים לה 5000 ₪ והיא מיועדת לעזרה הדדית. העזרה
תלויה בהכנסות. חברים נעזרים. כמחצית מהסכום מענק ומחצית הלוואה.
היו דברים קשים בתחילת השינוי שהסתדרו עם הזמן. למשל, בהתחלה היו חייבים להיות
תורנים וברגע שלא היו חייבים היה קשה לארגן צוותי תרבות. הדבר הזה משתנה עם
הזמן. היום קל יותר. המשיכו עם סעודות קהילתיות בפורים וביום העצמאות.
אבי מאמין שהשינוי נעשה בצורה נכונה ומדורגת, למשל, בהתחלה היה קרן איזון והיום
כבר אין.
החבר צריך לעמוד בתקנון של הקיבוץ.
יש וועדת חינוך, קליטה, מזכירות, ניהול עסקי.
משלמים 850 ₪ מס קהילה.
בח"ח כל משרה שמתפנית יוצא עליה מכרז. יש עדיפות לחבר קיבוץ אבל אם מישהו מבחוץ
יהיה טוב יותר למערכת הוא זה שייבחר.
בתפקידים בשוטף- מי שהתנדב בעבר המשיך ובד"כ אלה האנשים שעסוקים יותר.
בכל חברה יש כ- 20% שמתנדבים ו- 80% מתנדבים פחות.
בסעד- חד"א פתוח בקר וצהרים ובשבת רק בצהרים. שרה מצטערת שלא פתוח בליל שבת כי
אולי יש אנשים שאוכלים לבד- אבל בעצם זה קשור להפרטת האוכל ולא לשינוי.
ענת- בהחלטת השינוי הוחלט שכל ילד שהיה בן 18 ביום השינוי יקבל 70 אש"ח
ללימודים ולחתונה וזה הולך ויורד עם הגיל.
בגיל 70 מי שרוצה יכול לקבל קלנועית, עם השתתפות החבר.
המשכורת נכנסת לקיבוץ. ואז הקיבוץ נותן תלוש למשפחה- שם כתוב כמה כל אחד מבני
הזוג הרוויח, ומורידים את מס הקהילה ומס האיזון.
המיסוי היום הוא גבוה ולא נעים.
בסעד הבנים עזבו אבל הנכדים חוזרים.
ואיפה שהיו חוזקות נשארו חוזקות ואיפה שהיו חולשות נשארו חולשות.
אייל (שד"א)- חוסר הרגשת ביטחון לחבר גורם לחבר לרצות בשינוי ולכן נושא הקרנות
והפנסיה. כדי לתת תחושה שלא יפקירו את החבר בכלל ובעיקר אוכלוסיות מיוחדות-
דוגמת בעצ"מ (בעלי צרכים מיוחדים) ומבוגרים.
מבחינה דמוגרפית- יש בעיה אבל תפסו יחסית בזמן והם בכיוון טוב. זו סוגיה
שממשיכים להתמודד אתה. היו הצעות להרחבה קהילתית אבל אחרי בדיקה לא מעוניינים
בכך.
הנושא הכלכלי- יש בזבוז בקיבוץ השיתופי. פעם אנשים יותר חסכו. וקשה לחנך את
הצעירים לחיסכון. מאידך יש דברים שחוסכים בקיבוץ דוגמת נושא הרכב המשותף. יש
יתרונות וחסרונות וצריך לראות שאם משנים לא פוגעים בדברים החיוביים.
כיום בשדה אליהו בונים מודל של "קהילה שחיה ממקורותיה", מבלי לקחת, כמו היום
דיבידנט מהעסק. ייתכן שהמסקנה מכך תהיה הפרטות.
את המילה שיתופי אנשים תופסים באופן שונה. קיבוץ יכול להיות שיתופי גם בלי
חד"א.
תחום עבודה ופרנסה עולה כל הזמן ומדברים עם החברים על אחריות חברתית. עובדים על
זה כל הזמן.
יש קליטה של בני משק אבל פחות מהמצופה. חלק לא מבוטל מהבנים נשארים באזור אבל
לא בקיבוץ. חלק גדול מהבנים אינו דתי ולכן לא מתקבלים. אחרים לא רוצים לחיות
בקיבוץ. נראה לו טבעי שמעט בנים באים, גם אם היינו רוצים שיהיו יותר.
יש יתרון לקליטה מבחוץ. מציבים קריטריונים ובוחנים את המועמדים. והתהליך מאפשר
עזיבה תוך כדי. בקבלת בני משק תמיד יש יותר גמישות בתהליך.
יכולת התפרנסות גבוהה לא היתה אחד הקריטריונים בקבלה בעבר. כיום מוטרדים מזה
והכניסו את זה לקריטריונים.
******
במהלך הערב, במיוחד תוך שאלות של חברים לחברות מסעד, עמדנו על הקרבה הגדולה של
הצעת צוות אורחות חיים בכפ"ע למודל סעד, עם תיקונים לא-מעטים לכיוון השיתופי.
כמו-כן התברר, שחברים רבים לא התעמקו עד-כה בחוברת שהוגשה ע"י הצוות. על-מנת
שהדיונים בהצעה ובהסתייגויות לה יהיו פוריים, כולנו מתבקשים לשוב אל החוברת
ו"ללמוד" את ההצעה.
האסיפה הבאה בנושא תתקיים ב-18/7. בבקשה שריינו את התאריך!
(סיכמה-אפרת)
Other related posts:
