[neveh-l] הרהורי זכרון ועצמאות

  • From: נחמיה קרקובר <ndkrakover@xxxxxxxxx>
  • To: neveh-l@xxxxxxxxxxxxx, אליעזר <eliora@xxxxxxxxxxx>
  • Date: Wed, 25 Apr 2012 13:06:57 +0300

חזרתי כעת מטקסי הזכרון והולך לקראת ההכנות לשמחת החג.
אני מבקש לשתף אתכם בהרהורי.

מה הוא זכרון?
לכאורה, זכרון הוא הנסיון לשלוף מן העבר ולהביא אותו אל ההווה.
יש כאלה שזכרון בשבילם הוא לקחת את ההווה ולהחזיר אותו אל העבר.
נסיון לחוש שוב, לראות את הפנים, לחדש את תחושת האהבה והגעגוע.
לחיות מחדש את מה שכבר אינו.
אך אם זהו כל הזכרון? האם אין זה משחק ב'נדמה לי'?
אם זכרון הוא רק מעבר מהווה לעבר ומעבר להווה, מה נשאר באמת בסופו של דבר?
האם אין כאן נסיון להתגבר על הזמן שאי אפשר באמת להתגבר עליו?

אני מבקש להציע תובנה נוספת לזכרון.
זכרון הוא אמנם שליפה מהעבר, אבל שליפה של מה שלא נגמר לעולם, של נצח, של
אמונה של מוסר ואמת.
אמונה וערכים שאינם ולא יהיו נחלת העבר וגם לא ההווה ואפילו לא עתיד, הם נצח.
אלא שלפעמים בהווה הכל כך עמוס שלנו, שמלא בהסחות דעת, אנחנו לא שמים לב לאותם
דברים חשובים באמת.
לפעמים אנחנו זקוקים לשקט של העבר, לדממה של המצבות כדי לשים לב למה שכל הזמן
נמצא שם, ולא חלף לעולם.
האמת השקטה, והמוסר הדומם, האמונה העמוקה בה' ובצדקת הדרך שהוא מורה לנו,
הכוחות העצומים אבל השקטים כל כך שרק ממתינים שמישהו ישים לב אליהם.
הדברים החשובים באמת, נמצאים לא רק בזמן שכול ועצב, אלא גם בשמחה ואושר וגם
בסתם יום של חול או שבת.
הם שם, רק צריך להשכיל לשים לב אליהם.
העצב והדמעה הצורבת, הם הכלים שבהם אנחנו מפנים מקום, אבל הם רק כלים ולא
התוכן, אחרת ההווה הזה יהפוך בין רגע לעבר נעלם.
כשם שזכינו זכות מצמררת לעמוד בדומיה יחד כל עם ישראל, ולתת מקום לדברים
החשובים באמת,
כך נעמוד בעוד מספר שעות, וגם בהמולה המקסימה של שמחת חג, מעורבת בהודיה
ובעשן, נזכור גם שם ואולי בעיקר שם את כל הדברים החשובים באמת,
שלשמם הקב"ה הניח אותנו כעם סגולה, כבנים בכורים באדמה הארץ המיוחדת והקדושה
הזו.
היכולת לחיות את האמונה הגדולה בה' בתוך כל סוגי האירועים והנסיבות היא
עצמאות, עצמאות מן הזמן המחניק ומבט מנצח אל הנצח המאיר.
ואולי נזכה ואולי נשתדל לא להמתין לצללים כדי לראות אורות כל כך גדולים,

מועדים לשמחה לגאולה שלמה
נחמיה

מצורפים דברים שכתבה דורית [אשתי] למעבר בין הזכרון לעצמאות, הדברים מדברים
בעד עצמם.

Other related posts: