אודה ולא אבוש. גם אני בפחדנים, שלא ממהרת לפתוח את הדלת לזרים.
אני תורמת כל חודש ביד נדיבה ובנפש חפצה למוסדות ולפרטים.
לפי התגובות, עד כה, פרט לאחת, כולם מצטיירים כאן כגיבורים נדיבי לב וחלקם אף
מגיבים בתמימות, כאילו אנחנו חיים בארץ להד"ם. איך אמורה להרגיש יסכה עם שלל
התגובות הללו?
פחדנית? קמצנית? לא מחונכת, כהלכה (תרתי משמע)?
אני מציעה שכל אחד ינהג לפי הבנתו ומצפונו ולא ינסה לחנך או להטיף לזולתו...
וכן, יסכה – אין דרך לעצור את הקבצנים הללו, שחלקם אכן מתחזים וכבר היו כאן,
בכפר-עציון, דברים מעולם. עצתי לך – אל תפתחי את הדלת למי שאינך מכירה ובוודאי
כאשר את לבד בבית עם ילדים קטנים. וכמו שאמרה גולדה מאיר, בפרפרזה – לעולם לא
אסלח לכל המתחזים וכאלה שמבקשים את הנפש, שהביאוני לנעול את דלת ביתי-מבצרי.
רק טוב וחסד (גם בלשון)...
בתאריך 5 ביולי 2016 בשעה 12:47, מאת Carmel <danczi@xxxxxxxxxxxxxxxxx>:
בתור מי שגר מול תחנת האוטובוס אני יכולה להעיד שהקבצנים מגיעים באוטובוס כמו
כל מבקר אחר ואין שום דרך להפסיק כניסתם. גם לא היתי רוצה למנוע את כניסתם .
מי שפוחד מזרים יכול לנעול את ביתו בכל עת ולתלות שלט בחוץ שבבית זה לא
פותחים לזרים. אפשר להשאיר קופסה עם מטבעות מחוץ לדלת שכתוב עליו –”צדקה
לנזקקים”. אני דווקא פותחת לכולם ונותנת משהו סימלי. כמו שעשה אבי לפני.
אם אתם חוששים מכניסה של מחבלים נראה לי שיותר חשוב לדאוג לסורגים לחלונות
מאשר לחשוד שמחבל מתחפש לקבצן..
*כרמל*
*Sent:* Monday, July 04, 2016 9:16 PM
*To:* כפר עציון <kfar_etzion@xxxxxxxxxxxxx>
*Subject:* [kfar_etzion] קבצניםבחשיכה
לא פעם קורה שבשעת ערב חשוכה דופקים בדלת.
זה ממש מפחיד אותי וכל פעם מחדש אני אוכלת סרטים על מי שנמצא מאחורי הדלת ומה
שהוא זומם.
אומרת " בעלי לא נמצא, אני לא פותחת." ומקווה שזה לא ידרבן אותו דווקא להכנס.
למה אני מספרת את זה?
כי אני חושבת שצריך להגביל את העניין הזה של קבצנים לבתים, בטח כשזה בערב,
בטח ובטח בתקופה כה מתוחה מבחינה בטחונית.
האם הם עוברים דרך מישהו ויש לנו שליטה על זה או שהם פשוט מתפלחים דרך השער?
יסכה
