[kfar_etzion] צופית גרנטמצטרפתלסבבהתהיליםשלנו.. הכנסו!
- From: שרה ב"ק <sarabeck360@xxxxxxxxx>
- To: KFAR ETZION <kfar_etzion@xxxxxxxxxxxxx>
- Date: Mon, 28 Nov 2011 00:15:14 +0200
http://www.youtube.com/watch?v=fwFd2PvFZv0 צופית גרנט מקריאה את פרק כ'
בתהילים למען שחרורו של שליט.
רק היום! רק היום!פרק כ' בתהילים בחינם!
"מי שיש לו אוהב או קרוב באיזה צרה, אף שהוא רחוק ממנו ולא יכול לעזור לו,
יאמר זו התפילה בכוונה עליו" (הקדמה לפרק בהוצאת "נזר תפארה")
צופית גרנט כבר עשתה את זה.. הצטרפו ותיוושעו, הצטרפו ותושיעו! גלעד שליט כבר
שוחרר!
את פרק כ' בתהילים תוכלו למצוא בלא מעט פורומים באינטרנט. בפורום תפילה למען
החיילים בפורום של אנשים עם טראומה והלם קרב ל"ע , או בתפילות של סלבס למיניהם
למען שחרורו של גלעד שליט הי"ו.
שימעו של סגולותיו של הפרק יצא למרחקים. למה דווקא הפרק הזה ? די ברור
מהפסוקים:
*"ייתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא"(פסוק ה')*
*"...ימלא ה' כל משאלותיך"(פסוק ו')*
*"...המלך יעננו ביום קראינו"(פסוק י')*
את המנהג לקרוא בתהילים בעת צרה אפשר להבין. דוד המלך בעת צרותיו היטיב לתאר
את הקושי ואת הזעקה לה' שיושיע.כל מילותיו כאילו נכתבו היום על צרותיו של כל
אדם באשר הוא.
אבל האם קריאת תהילים זהו מילוי צורך נפשי בלבד שלנו או שיש בה כדי לפתוח שערי
שמיים באופן ממשי?
ואולי נשאל זאת באופן חריף יותר..האם איננו מתייחסים לפעמים לקב"ה כאל "חנות
מכולת" שבה נכנסים, משלמים מה שצריך(בהקשר שלנו- תפילה כלשהיא) ומצפים לצאת עם
הסחורה ביד?...
לכאורה יש לכך 2 גישות הפוכות ביהדות:
*ר' נחמן מברסלב *כותב: *"תפילה ללא האמונה שיש בכוחה לשנות היא כגוף ללא נשמה"
* (ליקוטי הלכות, נחלות ד) וכן : *"בכוח התפילה לשנות את כל הנראה כמחויב
ומוכרח"*(ליקוטי מוהר"ן רטז),אני גם מכירה גישה שאומרת ש"בכל מקום שיש בו
חסרון,יש בו חסרון תפילה " – היינו שבסוף בסוף אם תתפלל מספיק הרבה, מספיק
במסירות נפש,תפילתך תענה...
*ישעיהו ליבוביץ* במאמרו על התפילה מכנה זאת לא פחות מעבודת אלילים..:במאמרו
על התפילה משנת 1960(דעות יא') הוא כותב:**
**
* " מי שאינו עובד אליל אלא את מי שאמר והיה העולם, את מי שאינו גוף ולא
ישיגוהו משיגי הגוף **–** לא יעלה על דעתו שהוא יכול לומר את שבחי אדוניו או
שהוא צריך למסור לו אינפורמציה על צרכיו; ואין צריך לומר **–** שלא יתכוון
להשפיע, כביכול, על ה', רעיון אשר רק תמימות בעליו מצילה אותו מלהיות חירוף
וגידוף."***
וכן:
*"**גדלה ועצמה של התפלה, תפלת החובה והקבע עפ"י ההלכה **–** בדחיית כל
האינטרסים והמניעים העצמיים של האדם, התובעים התגלמות בצורות שונות ובאופנים
שונים, מפני תודעת מעמדו לפני ה', מעמד שהוא שווה לכל אדם בכל התנאים ובכל
המסיבות ואינו תלוי בקורותיו ובמה שאירע לו: ביטול רצונו של אדם מפני חובת
עבודת ה'. לפיכך אין אלא שמונה-עשרה אחת למי שעומד כחתן להיכנס לחופתו ולמי
שכאלמן חוזר מהלווית אשת-נעוריו; אין אלא סדר אחד של שירה ושל פסוקי-דזמרה למי
שנהנה מזיו העולם ולמי שעולמו חשך עליו; אין אלא סדר אחד של בקשות למי שחש
צורך בהן ולמי שאינו חש בצורך זה כלל."*
ובהמשך הוא מוסיף בחדות האופיינית לו :
*"כיוצא בזה, יש טעם לפגם בכל מיני "תפלות לעת-מצוא", המחוברות עפ"י הזמנה,
כדי לשית הילה דתית לאינטרסים או לצרכים אנושיים, אישיים או קיבוציים. "תפלה
לשלום המדינה", "תפלה לצנחנים", "תפלה ליורדי צוללות" וכו' **–** כל זה מגוחך
ותפל, ספק בימוי "דתי-לאומי", ספק פורקן לפחדים אשר אין כל הצדקה לערבב בהם
מומנט דתי. נוהג העולם, שהוטבע בו ע"י בוראו, הוא שאם הבחורות הממונות על
קיפול המיצנחים תעשינה את מלאכתן באמונה, ואם הצנחן ימלא בהקפדה ובכשרון אחר
ההוראות **–** ירד בשלום, ואם אין **–** לא תועיל לו התפילה המיוחדת: "איולת
אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה)
כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האוילית
והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' ע"י
עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית **–** לא התפלל מימיו תפילה של מאמין
בה' אלא של סוגד לאלילו; וראה מזמור לאסף (תה' ע"ג): "**…** ואני תמיד עמך,
החזקת ביד ימיני**…** מי לי בשמים, ועמך לא חפצתי בארץ. כלה שארי ולבבי
**–**צור לבבי וחלקי אלקים לעולם".
*
מילים נוקבות .
האם אפשר לגשר על שתי תפיסות כה רחוקות זו מזו?
אולי כן.
ליבוביץ לא פוסל תפילה ספונטנית שבאה מהלב. הוא אומר שהיא מותרת.:
*"אין משמעותה של התפילה כמוסד דתי אלא **–** עבודת-ה' ע"י האדם המקבל עליו
עול מלכות שמים; ההתגלמות **–** בפועל של קבלה זו אינה אלא קבלת עול תורה
ומצוות, ואין משמעות דתית אלא לתפלה שהאדם מתפלל בתורת קיום-מצוה. התפילה
הספונטאנית ("כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"), שהאדם מתפלל על דעת עצמו, היא
אמנם מותרת עפ"י ההלכה, אך ככל דבר שהוא בגדר "אינו-מצווה ועושה" ערכה הדתי
מצומצם; *
נו טוב, דעתו של ליבוביץ' אומנם לא נוחה כ"כ מההשתפכויות הספונטניות אבל ניחא
...יש לה לפחות ערך דתי כלשהוא גם בעיניו. אבל עולמינו אינו מצויר בקווים
ישרים כ"כ, ואדם , יש והוא רוצה לצעוק ברגש לאלוהיו ולקוות שיהיה זה דו שיח,
ואולי ה' ישמע את תפילתו ויענה. איך הוא יתפלל בדבקות ובבכי תחנונים לה'
כשבראש מהדהד קולו של ליבוביץ?
אולי אמירה נוספת של *ר' נחמן* תוכל לעזור לנו:
*"דיבורי התפילה אינם כדי שהבורא יוכל לשמוע אלא כדי לפנות בך מקום שתוכל בו
לקבל" *(ליקוטי מוהר"ן לד',נ')
לענ"ד, יש וה' מזמן החליט לסייע לנו, לגאול אותנו, להשפיע עלינו שפע אור וטוב
אבל אנחנו, איננו פנויים להיגאל, ליבנו,מחשבותינו כלואים במה שמנע מאיתנו עד
עכשיו את הטוב. *התפילה אינה עושה את פעולתה דווקא על השמיים אלא עלינו*.
הקב"ה מנהיג את עולמו ולא צריך אותנו כדי שנזכיר לו מי אנחנו או מה הם
צרכינו.אבל אנחנו? אנחנו צריכים בכל יום תזכורת מי אנחנו, מה צרכינו האמיתיים
,והתפילה, בעיקר כשהיא נאמרת בכוונה גדולה בכוחה *להזכיר לעצמינו* *את השורש
הטוב בנשמתנו* את הקשר שלנו והאהבה לקב"ה ואת האמונה שה' מנהיג את עולמו בחסד
וברחמים,בצדק ובמשפט. מהבנה כזאת שלנו, מהפנמה כזאת כבר יכולה לצמוח ישועה ואז
יתקיים בנו בעז"ה מה שכתוב בפרקנו*, *פרק כ'*:"המלך יעננו ביום קוראינו" .*
**
לע"נ חנן פורת ע"ה
**
Other related posts:
