[ke_chavrim] מאריק הרזהב, מחשבותעל תפילתליל שבת
- From: הר זהב <harzahav@xxxxxxxxxxxxxxxxx>
- To: תפוצת חברי כפר עציון <ke_chavrim@xxxxxxxxxxxxx>
- Date: Fri, 31 Aug 2012 09:21:55 +0300
שלום לכולם,
הדברים הבאים נכתבים בדחילו ורחימו, ולאחר פניה לועדת דת. התלבטתי קצת, והחלטתי
שלא לכתוב ב"הד" אלא בדוא"ל אישי-קהילתי לכולם.
הדברים נכתבים מנקודת הראות של חבר פשוט בקהילה הטובה והאהובה שלנו בכפר עציון,
והינם על דעתי בלבד.
אודה, שאני חושש מהתפילה הערב, ליל שבת, בכפר עציון.
בשבת האחרונה חוויית התפילה הייתה הקשה ביותר שאני זוכר מאז בואי להר הטוב הזה
לפני עשרים שנה. הרעש הבלתי פוסק הפריע להתרכז במילים, ונשאתי את קולי כלפי שמיא
שהסיוט הזה יסתיים סוף סוף. ה' הטוב שמע לתפילתי, ואכן לקול שאון ההמון (וגם לקול
אלו שניסו לשיר "אדון עולם") הסתיימה התפילה.
השבוע, בישיבת נווה שמואל, שאל אותי תלמיד ששבת אצלנו (ואינו חשוד על "דתיות יתר")
- "ככה נראית התפילה שלכם? איך אפשר להתפלל ככה?"
מספר אנשים, שבאוזניהם קבלתי, תרצו את המצב בהתרחבות הקהילה ובצפיפות בבית הכנסת.
הזכירו לי שמעולם לא הייתה בכפר עציון תפילה שקטה ממש. אמת, ועדיין אני לא יכול
לקבל את המצב אליו הגענו. ילדים רצויים בבית הכנסת. זה חינוכי, נעים לאוזן וחשוב
לקהילה. אבל ילדים שמפריעים פוגעים בעיקר.
רוב שומעיי השבוע הזדהו עם התחושות שלי.
אני חושב שבמסגרת חשבון הנפש האישי של כל אחד מאיתנו בימים אלה, וחשבון הנפש
הציבורי של הקהילה, עלינו לשאול את עצמנו האם בליל שבת אנו באים במטרה להתפלל
תפילה ציבורית או לבקר בשוּק. עלינו להזכיר לעצמנו מה העיקר בבית הכנסת ומהו הטפל.
אם נבחר באפשרות הראשונה, עלינו לקבל על עצמנו - ציבורית, בשיחה רבת משתתפים, מספר
כללים, כמו למשל: אין שיחות (יותר מרבע דקה) ברמפה; באחריות ההורים לא להכניס
ילדים בוכיים או תוססים, ולהוציא ילדים שהחלו להרעיש (גם , ובמיוחד, באמצע שמונה
עשרה - חמשת בני הוצאו בזמן תפילת עמידה, כשהיה צורך בכך). אולי גם להעמיד "תורני
רמפה" שעוזרים לאכוף את הכללים שיתקבלו.
אם נבחר באפשרות השניה, אזום, בצער רב, הקמה של מניין מקביל בבית המדרש שבו יוגדר
שהמטרה המרכזית של הגברים הנשים והטף שבו היא להתפלל.
שבת שלום, והמשך הכנה משמעותית לקראת השנה הבאה עלינו לטובה,
אריק הר זהב
Other related posts:
